ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ד׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ג׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ה׳ »

2 רִבִּי יוֹנָה אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא בְּעִי מַה נָן קַיָימִין אִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עָשִׁיר הוּא. אִם בְּחוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְיֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְקִיַימְּנוּהָ בְּמַקְדִּישׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ד׳

2 כתב יד א ור' הושעיא מקשי עליה דמהא לא שמעינן מידי דממ"נ אם בתוך ד' אמות וקנו לו ד' אמות עשיר הוא:

3 אם בחוץ לד' אמות או שאין נקנית ליה:

4 האיך אדם מקדיש דבר שאינו שלו. אלא דצריך לתרץ במקדיש ראשון. פי' מה שבא לידו ראשון תיכף היה מקדיש וא"כ ליכא למשמע מינה:

5 כתב יד ב רב הושעיא בעי. מקשה עלי' דמהא ליכא למשמע דנוכל לאוקמה במקדיש ראשון ראשון:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ג׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ב׳:ה׳ »