ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי א׳:ג׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי א׳:ב׳:ז׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי א׳:ד׳:ד׳ »

3 משנה: הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע וְלִבְהֵמָה קֶמַח לְעוֹרוֹת וְשֶׁמֶן לְנֵר שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. מִן גְּזִיב וּלְהַלָּן פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. חַלַּת עַם הָאָרֶץ וְהַמְּדוּמָע וְהַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שְׁיָרֵי מְנָחוֹת פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. וְשֶׁמֶן עָרֵב בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְיבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין.

4 הלכה: מִכֵּיוָן שֶׁלְּקָחוֹ לְזֶרַע לֹא שַׁנְיָיא הִיא דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה הִיא דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְתַנִּי כֵּן לְקָחָן לְזֶרַע וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לַאֲכִילָה בָּאִין מַחֲשָׁבָה. לְקָחָן לַאֲכִילָה וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לְזֶרַע לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ.

5 תַּנִּי אֵין זוֹרְעִין טֵבֵל וְלֹא מְחַפִּין טֵבֵל אֲבָל מְחַפִּין עִם הַגּוֹי טֵבֵל. הַשֹּׁכֵחַ וְזָרַע טֵבֵל פָּטוּר שֶׁכְּבָר אָבַד. בַּדָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְלַקֵּט אֲבָל בַּדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְלַקֵּט קוֹנְסִין אוֹתוֹ שֶׁיְּלַקֵּט אוֹתוֹ בְּלֹא צֶמַח. אֲבָל אִם צוֹמֵחַ נַעֲשֶׂה כַדָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְלַקֵּט.

6 אָמְרוּ רִבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה אֲכַל אֲפִילוּ קוֹפָּד אֲפִילוּ בֵּיעָה הֲוָה מְתַקֵּן. אָמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידוֹי לֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֶת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דּוּ חָשַׁשׁ לַמַּשְׁקִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן.

7 רִבִּי יִרְמְיָה שְׁלַח לְרִבִּי זְעִירָא חָדָא מְסָאנָא דִתְאֵנִים דְּלָא מְתַקְּנָא. וַהֲוָה רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימָר מַה רִבִּי זְעִירָא מֵיכוּל דְּלָא מְתַקְּנָא. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא סְבַר מֵימָר מַה אֵיפְשַׁר דְּרִבִּי יִרְמְיָה מְשַׁלְּחָה לִי מִילָּא דְּלָא מְתַקְּנָא. מַה בֵּין דֵּין לְדֵין אִיתַכְלָת טֵבֵל. לְמָחָר קָם עִימֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הַהִיא מְסָנָתָא דִּשְׁלַחְתְּ לִי אֶתְמֹל מְתַקְּנָא הֲוָת. אֲמַר לֵיהּ אָמְרִית מַה רִבִּי זְעִירָא מֵיכוּל מִילָּה דְּלָא מְיתַקְּנָה. אֲמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא אָמְרִית כֵּן הֲוָה רִבִּי יִרְמְיָה מְשַׁלְּחָה לִי מִילָּה דְּלָא מְתַקְּנֵיהּ. רִבִּי אַבַּא בַּר זְמִינָא בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר אִין הֲווֹן קַדְמָּאֵי בְּנֵי מַלְאָכִים אֲנָן בְּנֵי נַשׁ. וְאִין הֲווֹן בְּנֵי נַשׁ אֲנָן חֲמֹרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אָמְרִין אֲפִילוּ לַחֲמָרָתֵיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לָא אִידְמִינָן.

8 חֲמָרָתֵיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר גְּנָבוּנָהּ לִיסְטֵיֵי בְּלֵילִיָּא עָבְדָת טְמוּרָה גַבּוֹן תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טַעֲמָא כְּלוּם. בָּתָר תְּלָתָה יוֹמִין אִיתְמַלְּכוּן מַחֲזָרָתָהּ לְמָרָהּ. אָמְרִין נִישְׁלְחִינָהּ לְמָרָהּ דְּלָא לִימוֹת לְגַבָּן וְתִיסְרִי מְעָרְתָא. אַפְקוּנָהּ. אָזְלַת וְקָמַת עַל תּוּרְעַת דְּמָרָהּ שׁוּרִיַית מְנַהֲקָה אֲמַר לוֹן פּוֹתְחוּן לַהֲדָא עֲלִיבְתָא דְּאִית לָהּ תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טְעִימַת כְּלוּם. פָּתְחוּן לָהּ וַעֲלַת לָהּ. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן לָהּ כְּלוּם תֵּיכוּל. יְהָבוּן קוֹמָהּ שְׂעָרִין וְלָא בְעִית מֵיכוּל. אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי לָא בְעִית מֵיכוּל. אֲמַר לוֹן מְתַקְּנָן אִינּוּן. אָמְרוּ לֵיהּ אִין. אֲמַר לוֹן וַאֲרֵימִיתֻן דְּמַיָין. אָמְרוּ לֵיהּ וְלֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע לִבְהֵמָה קֶמַח לְעוֹרוֹת שֶׁמֶן לְנֵר שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. אֲמַר לוֹן מַה נֵיעֲבִיד לְהָדָא עֲלִיבְתָא דְּהִיא מַחְמְרָה עַל גַּרְמָהּ סַגִּין. וַאֲרִימוּן דְּמַיָין וָאָכְלָת.

9 תְּרֵין מִסְכֵּינִין אַפְקְדוּן תְּרֵין סְאִין דִּשְׂעָרִין גַּבֵּי רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר זַרְעוֹן וְחַצְדּוֹן. וָאַעֲלוּן בְּעָיָין מֵיסַב שְׂעָרֵיהוֹן. אֲמַר לוֹן אַייתוּן גַּמְלָיָא וַחֲמָרָיָא וּסְבוּן שְׂעָרֵיהוֹן.

10 רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲזַל לְחַד אֲתַר אֲתוּן לְגַבֵּיהּ אָמְרוּ לֵיהּ עַכְבָּרָיָא אֲכַל עִיבּוּרָן. גָּזַר עֲלֵיהוֹן וְצַמְתּוּן שָׁרוּן מְצַפְצְפִין אֲמַר לוֹן יָדְעִין אַתּוּן מַה אִינּוּן אָמְרִין אָמְרוּ לֵיהּ לָא. אֲמַר לוֹן אָמְרִן דְּלָא מְתַקְּנָא. אָמְרוּ לֵיהּ עוֹרְבָן וְעָרְבוֹן וְלָא אַנְכּוּן.

11 מַרְגְּלִי מִן דְּמַלְכָּא סַרָקִיָּא נָפְלָת וּבָלְעָת חַד עַכְבָּר. אֲתָא לְגַבֵּי רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲמַר לֵיהּ מִן אֲנָא חֲבַר. אֲמַר לֵיהּ לִשְׁמָךְ טָבָא אָתִית. גָּזַר עֲלֵיהֹן וְצַמְתּוּן. חָמָא חַד מְגַבַּע וַאֲתֵי אֲמַר גַּבֵּי הָהֵן נִיהוּ וּגְזַר עֲלוֹי וּפְלָטָהּ.

12 רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲזַל לְחַד אֲתַר אֲתוּן לְגַבֵּיהּ אָמְרוּן לֵיהּ לֵית מַבּוּעָן מְסַפַּק לַן. אֲמַר לוֹן דִּילְמָא לָא אַתּוּן מְתַקְּנִן. אָמְרוּ לֵיהּ עוֹרְבָן וְעָרְבוֹן וְאַסְפַּק לְהוֹן.

13 רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר הֲוָה אֲזִיל לְבֵית וַועַד וַהֲוָה גִּינַיי גְּבִיר. אֲמַר לֵיהּ גִּינַיי גִּינַיי מַה אַתְּ מְנַע לִי מִן בֵּית וַועֲדָה וּפְלַג קוֹמוֹי וַעֲבַר. אָמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידָיו יָכְלִין אֲנָן עָבְרִין. אֲמַר לוֹן מַאן דִּידַע בְּנַפְשֵׁיהּ דְּלָא אֲקִיל לְבַר נַשׁ מִן יִּשְׂרָאֵל מִן יוֹמוֹי יַעֲבוֹר וְלָא מְנֻכֶּה.

14 רִבִּי בָּעֵא מִישְׁרֵי שְׁמִיטְתָא סְלַק רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ מַה עִיבּוּרָיָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ עוּלְשִׁין יָפוֹת. מַה עִיבּוּרָיָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ עוּלְשִׁין יָפוֹת. וִידַע רִבִּי דְּלֵית הוּא מַסְכְּמָא עִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ מִישְׁגָּח רִבִּי מֵיכוּל עִימִּין צִיבְחַד פְּטָל יוֹמָא דֵין. אֲמַר לוֹן אִין. מִי נְחֵית חֲמָא מוּלְוָותָא דְּרִבִּי קַיָימִין. אֲמַר כָּל אִילֵּין יְהוּדָאֵי זְנִין אֵיפְשַׁר דְּלָא חֲמֵי סְבַר אַפּוֹי מִן כְּדוֹן. אָזְלוּן וְאָמְרוּן לְרִבִּי שְׁלַח רִבִּי בְּעֵי מְפַיְיסָתֵיהּ. מָטוּן בֵּיהּ גַּבֵּי קַרְתֵּיהּ אֲמַר בְּנֵי קַרְתֵּיהּ קוֹרְבִין לִי וְנָחִתוּ בְּנֵי קַרְתָּא וְאַקְפוּן עֲלוֹי. אֲמַר לוֹן רִבִּי בְּעֵי מְפַיְיסָתֵיהּ. שַׁבְקוּנֵיהּ וַאֲזוּל לוֹן. אֲמַר בְּנֵי דִידִי קוּרְבִין לִי. נָחִתָת אֵישְׁתָא מִן שְׁמַיָּא וְאַקְפַּת עֲלוֹי. אָזְלוּן אָמְרוּן לְרִבִּי אָמַר הוֹאִיל וְלֹא זְכִנינָן נִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָלְמָא הָדֵין נִיזְכֵּי נִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

15 רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֵׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה בִתּוֹ עוֹבֶרֶת לִינָשֵׂא וּשְׁטָפָהּ נָהָר. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא עָלְלִין לְגַבֵּיהּ בְּעִיָין מְנַחֲמָתֵיהּ וְלָא קְבֵיל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. עֲאַל רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ בְּעֵי מְנַחֲמָתֵיהּ וְלָא קְבֵיל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. אֲמַר לוֹן דֵּין הוּא חָסִידְכוֹן. אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ אִירְעוֹ. אָמַר אֵיפְשַׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת בּוֹרְאוֹ בְּמַיִם וְהוּא מְקַפְּחוֹ בְמַיִם. מִיַּד נָפְלָה הֲבָרָה בְּעִיר בָּאָת בִּתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִית דְּאָמְרֵי בְּסִיכְּתָא אִיתְעֲרִיָית. וְאִית דְּאָמְרֵי מַלְאַךְ יָרַד בִּדְמוּת רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר וְהִצִּילָהּ.

16 רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא הֲוָה יְתִיב אֲכִיל בְּלֵילֵי שַׁבָּת פְּחַת פְּתוֹרָא קוֹמוֹי. אָמְרוּ לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמְרָה לֵיהּ תַּבְלִין שָׁאַלְתִּי מִשְׁכֵינָתִי וְלָא עִישַּׂרְתִּיו. וְהִזְכִּיר תִּינָיָין וְעָלָה הַשּׁוּלְחָן מֵאֵילָיו.

17 רִבִּי טַרְפוֹן הֲוָה יְתִיב אֲכִיל וּנְפַל פִּיתּוּתָא מִינֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ קוֹרְדּוֹם שָׁאַלְתִּי וְעָשִׂיתִי עַל גַּבָּיו טְהוֹרוֹת.

18 יַיִן לְמוּרִיֵיס וְיַיִן לַאֲלוֹנְטִית קִטְנִיּוֹת לַעֲשׂוֹתָן טְחִינִין חַיָיבִין בִּדְמַאי וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּוַדַּאי הֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. מַה נָן קַיָימִין אִין כְּרִבִּי אֲפִילוּ בִדְמַאי יְהוֹ חַיָיבִין אִין כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ בְּוַדַּאי יְהוֹ פְטוּרִין. אֶלָּא כְּרִבִּי אֲנָן אָמְרִין בְּקַלִּין שֶׁהֵיקִלוּ בִדְמַאי.

19 יַיִן לְקִילוֹר קֶמַח לַעֲשׂוֹתוֹ מָלוּגְמָא חַיָיבִין בְּוַדַּאי וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בִּדְמַאי הֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַוַּדַּאי. הָכָא אַתְּ אֲמַר פְּטוּרִין מִן הַוַּדַּאי וְהָכָא אַתְּ אֲמַר פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. כַּאן עַל גַּב גּוּפוֹ הוּא בָטֵל וְכַאן כֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹתְנוֹ הוּא בָטֵל.

20 וְהָתַנִּי קִילוֹר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר בַּהֲנָיָיה. שַׁנְיָיא הִיא דִּכְתִיב לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֶרֶם. מַה בֵּינָן לִשְׁמָרִים שֵׁל גּוֹי אִילּוּ שְׁמָרִים שֵׁל גּוֹי שֶׁמָּא אֵינָן אֲסוּרִין בַּהֲנָיָיה. הָא שְׁמָרִים שֶׁיָּבְשׁוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם הֲנָיָית עֲבוֹדָה זָרָה.

21 מִן גְּזִיב וּלְהַלָּן פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. כְּזִיב עַצְמָהּ מַה הִיא. תַּנִּי גְּזִיב עַצְמָהּ פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי.

22 הַלּוֹקֵחַ מִן הַחֲמֶרֶת בְּצוֹר וּמִן הַמְגוֹרֶת בְּצִידָן חַיָיב הָא מִן הַמְגוֹרֶת בְּצוֹר וּמִן הַחֲמֶרֶת בְּצַידָן פָּטוּר. מֵחֲמוֹר יְחִידִי בְצוֹר. חֲמֶרֶת שֶׁנִּכְנְסָה לְצוֹר דֶּרֶךְ כְּזִיב. אִתָא חֲמֵי אִילּוּ עָמְדָה לָהּ בִּכְזִיב פְּטוּרָה עַכְשָׁיו שֶׁנִּכְנְסָה לְצוֹר חַיֶיבֶת.

23 אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשָׁעָה שֶׁגָּזְרוּ עַל הַדְּמַאי לֹא גָזְרוּ עַל דְּבָרִים הַלָלּוּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָא אֵימַת קֳדָשִׁים עָלָיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לַכֹּהֵן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן. וְחַלַּת עַם הָאָרֶץ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּחַלַּת עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל חָבֵר שֶׁלָּקַח עִיסָּה מֵעַם הָאָרֶץ וְהִפְרִישׁ חַלָּתָהּ לֹא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הִיא הָדָא הִיא הָדָא. וְהַמְדוּמָע עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּפֵירוֹת עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל חָבֵר שֶׁלָּקַח פֵּירוֹת מֵעַם הָאָרֶץ וְנִדְמְעוּ לֹא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הִיא הָדָה הִיא הָדָה. מַאן נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן סְאָה עוֹלָה מִתּוֹךְ מֵאָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַיֶיבֶת עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא פְטוּרָה.

24 וְתַנִּי וְכוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא מְתוּקָּנִין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵן. מִפְּנֵי אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן שֶׁאֵין אֵימַת קֳדָשִׁים עָלָיו. תַּנִּי וְכוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי מִפְּנֵי אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן.

25 רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא עַד כְדוֹן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי אֲפִילוּ בְּוַדַּאי.

26 תַּנִּי כּוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. רִבִּי לָעְזָר אָמַר חוּץ מִשְּׁיָרֵי מְנָחוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר הַשְּׁאָר בְּמַחְלוֹקֶת. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הַיידָה מַחְלוֹקֶת. מַה נָן קַיָימִין אִין כְּרִבִּי מֵאִיר הִיא מַעֲשֵׂר הִיא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אִין כְּרִבִּי יוּדָה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. אָמַר רִבִּי מָנָא אָזְלִית לְקֵיסָרִין וְשָׁמְעִית רִבִּי חִזְקִיָּה יָתִיב וּמַתְנֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בְּקָדְשֵּׁי קֳדָשִׁים אוֹ בָקֳדָשִׁים קַלִּים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי לָעְזָר אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. וְאָמְרִית לֵיהּ מֲנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא וְאָמַר לִי מִן רִבִּי יִרְמְיָה. וְאָמְרִית יְאוּת רִבִּי יִרְמְיָה דְּהוּא שָׁמַע הָדָא דְּרִבִּי לָעְזָר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא דְּאָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. רִבִּי יוֹסֵי דְּלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ צְרִיכָא לֵיהּ הוּא דּוּ אָמַר הַיידָה מַחְלוֹקֶת. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הִיא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת הִיא לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אִין כְּרִבִּי יוּדָה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי.

27 תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה לֹא פָטְרוּ בֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁמֶן שֶׁל פִילְיָיטוֹן בִּלְבַד. אֲחֵרִים אוֹמְרִים בְּשֵׁם רִבִּי נָתָן מְחַיְיבִין הָיוּ בֵית הִלֵּל בְּשֶׁמֶן וֶורֶד וְויִרִינוֹן.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי א׳:ג׳

3 כתב יד א א"ר יוחנן כו'. אם לאכילה נמצא נתחייב במעשר תו לא מהני מחשבה שמחשב אחר כך לזרע לפוטרו:

4 כתב יד א תני אין זורעין טבל ואין מחפין. אפי' לחפות אחר שזרע ג"כ אסור ואם זרע בדיעבד בשכחה פטור שנאבד בארץ ומחלק בין שאפשר ללקטם אזי אע"ג שזרע חייב ללקט מהקרקע ודוקא בלא צמח בארץ אבל אם כבר נשרש בארץ וצמח א"צ ללקט:

5 כתב יד א א"ל תלמידיו כו' תבואת זרעך. דס"ד דסבר בשר וביעה חייבים:

6 דחושש. כלומר הא דנתן מעשר דמאי משום היין שמעורב בו:

7 כתב יד א רבי ירמי' שלח כו' א"ל כו'. כוונתו אם הפרשתם דמאי:

8 כתב יד ב מתקנין אינון א"ל הן. ר' פנחס שאל אם תקנו משום דמאי והם סברו ששואל אם תקנו מן עפר ואבנים לכן השיבו הן משו"ה פירש וא"ל וארימתון דמיין:

9 כתב יד א רבי בעי כו'. שהיתה שנת רעב ורצה להתיר שמיטה בעבודות:

10 סליק ר' פנחס כו' דרבי רצה שיסכים רבי פנחס בן יאיר עמו להתיר ואמר ליה רבי מה עיבוריה עבידין כלומר מה לעשות בתבואה שיהיה לאכול בזו השנה והשיב לו רבי פנחס בן יאיר עולשין יפות. שעשב הארץ טובים וסבר רבי אולי לא הבין מה בקשתו ואמר עוד הפעם מה עיבורייא עבדין והשיב לו עוד הפעם עולשין יפות:

11 מישגה. אם רצונך:

12 כתב יד ב רבי בעי משרי שמיטתא. להתיר עבודה בשביעית שהיתה שנת רעב:

13 א"ל מה עבורי עבידין. שאל רבי לרפב"י מה לעשות שיהי' התבואה מצוי:

14 בשנת הרעב א"ל עולשין יפות. כלומר גם עשב השדה טובה לאכילה:

15 אמרה ליה. אשתו תבלין שאלתי כו':

16 כתב יד א פחת פתורא קומי. שנפחת השלחן ונפל:

17 כתב יד ב והזכיר תניין. נזכר התנאי שהתנה מע"ש בדמאי כל שאני עתיד להפריש כו' והמתנה כן מותר להפריש גם בשבת מפני שאין צריך לקרות שם:

18 כתב יד א אמרה לו אשתו והזכיר. שזכרו התנאי שהתנו מערב שבת בדמאי כל מה שאני עתיד להפריש למחר כו' ונמצא כשמתנה כך אז מותר בשבת להפריש שא"צ לקרות שם וכן עשו כאן שזכרו התנאי והפרישו מעשר ועלה השלחן:

19 כתב יד א יין למורייס. ברייתא היא כשקונה יין לעשות מורייס או אלונטית שיתערב היין ולא יהיה בעינה אך היאיל וקונה בעינה אעפ"כ מפריש אפי' דמאי ואין צריך לומר ודאי אך כשקונה מורייס מתוקנים פטורים מן הדמאי:

20 אין כרבי. דבגמרא ירושלמי פ"ח דתרומות פליגא רבי ורבי אלעזר בר"ש רבי סבר נותנין יין של תרומות ודאי לתוך המורייס דאין זה איבוד והוי כמו בעינא ואשורה לזרים ורבי אלעזר בר"ש סבר אין נותנים למורייס דהוי איבוד ונעשית היתר לזרים. והשתא מקשי דתניא הכא הן עצמן פטורים מדמאי משמע ודאין צריך לעשר קשה ממ"נ אי סבר כרבי דבמורייס לא הוי איבוד אפי' בדמאי וחייב דהוי כמו שקונה בעינה אי סבר כראב"ש דבמורייס הוה איבוד ומותר אפי' לזרים א"כ אף כשקונה מורייס ודאים יהון פטורים. הכא. קשיא אהדדי דיין לקילור תנן פטור מדמאי ויין ושמן לחטטין חייב בדמאי:

21 ומשני דאינו דומה דכשנותן יין ושמן ע"ג חטט נמצא כשבא על גופו בא בעינא ואח"ז בטל לכן חייב בדמאי אבל יין לקילור בטל כשנותן בקילור קודם שבא על גופו בטל לכן פטור מדמאי:

22 ופריך א"כ כשנותן בקילור בטל אמאי קילור של ע"ז שנתערב תוכו יין נסך אסור בהנאה הא היי"נ בקילור:

23 ומשני דלגבי ע"ז לא מקרי בטל דכתיב מאומה:

24 ומביא ראיה משמרים של ע"ז שמא אינן אסורים בהנייה. בתמיה ואע"ג דאינם יין ראוי לנסך אעפ"כ אסורים בהנאה:

25 כתב יד ב הכא את אמר פטור. ביין לקילור תנן פטור מדמאי ויין ושמן לחטטין תנן חייב בדמאי:

26 כאן ע"ג גופו. גבי יין ושמן ע"ג חטט באים על גופו בעינו לכן חייב משא"כ יין לקילור נפל בקילור קודם שבא על גופו:

27 כתב יד א תנא שמרים שיבשו מותרים:

28 כתב יד ב מאומה מן החרם. לכן ע"ז אינה מתבטלת לעולם ומביא ראי' משמרים של ע"ז אע"ג דאינן ראוין לנסך שמא אינן אסורין בהנייה בתמיה:

29 כתב יד א הלוקח. תנא קמא סבר הכלל דרך החמרים להביא תבואה מארץ לצור לכן כשקונה מהחמרים חייב אבל סתם מגורתם מן תבואה של שדותיהם הוא ופטורה ובצידן להפך ור"י בר"י סבר בצור אפילו מן האוצר ג"כ של ארץ ישראל ומכ"ש מהתמרים ואפי' מחמר אחד שהביא תבואה לצור ג"כ אמרינן שמארץ הביא:

30 ר' יהודה אומר. דהקונה מהחמרות בכזיב חייב דחזקתו מגליל ארץ ישראל בא ורבנן סברי בכזיב הוא בחזקת פטורה:

31 ופריך על דברי חכמים בוא וראה איך סלקא דעתך לומר כן דהנה כשהחמר הולך לצור אזי הולך דרך כזיב והשתא אלו עמדה ופרקה בכזיב היה פטור לרבנן ועכשיו שניסע להלן מארץ לחוץ לארץ שבא לצור חייב בתמיה וקאי בקושיא:

32 כתב יד ב מן המגורות בצור חייב. דהוא סבר אפי' מן האוצר הוא ג"כ מא"י ואפי' מחמר א' אמרינן מא"י הביאו:

33 את חמי. מקשה על חכמים דאמרי כזיב ה"ה בחזקת פטורה בתמי' הא כשהחמר הולך לצוד הוא בא דרך כזיב בא וראה אלו עמד בכזיב ופרקה שם פטורה. וכשהולך מכזיב להלך לתו"ל עד צור חייב בתמיה:

34 כתב יד א אמר רבי יוחנן. אומר הטעם אבל הני דמתניתין דפטורים מדמאי דלא גזרו על אלו:

35 ור' הושעיא אומר הטעם דאימת קדשים על ע"ה ובודאי האמת אתו:

36 ומפרש הש"ס מה נ"מ בפלוגתייהו וחשיב כסדר ששנויין במשנתינו חלת ע"ה לר' הושעיא אם חבר קנה מע"ה עיסה והפריש חלתה חייב הכהן להפריש דמאי מן החלה דלית כאן אימת קדשים על ע"ה ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן דהא אין עם הארץ נותנה וכשיצאו מיד עם הארץ חולין יצאו:

37 אבל לר"י דסבר דהכלל דלא גזרו על דברים הללו בכל מקום שהן פטורים מדמאי והכל שוה:

38 וכן אידך דמתניתין והמדומע לר' הושעיא אם חבר קנה פירות מע"ה ונדמעו אצלו כנ"ל:

39 כתב יד ב וחלת ע"ה ע"ד דר' הושעיא. מפרש מאי נ"מ בפלוגתייהו ומפרש בכל א' השנויה במשנתינו:

40 ועוד נפק מביניהון. עוד יש נ"מ בדין מדומע אם נפלה סאה תרומה בתוך מאה בטלה ונעשה חולין והא דצריך להרים ממנו סאה אינה אלא מפני גזל השבט ולר"י דלא גזרו על דבר שיש בו קדושה אבל הך סאה דמעלה חולין הוא וחייבת בדמאי אבל לר"ה דמפרש מפני שאימת קדשים על ע"ה. וע"ה סובר דהאי סאה שנותן לכהן תרומה גמורה היא ואימת קדשים עליו. ואינו נותן לכהן דבר שאינו מעושר:

41 כתב יד א ועוד יש נפקא מינה שקרא. כל הני דתנן במתני' דפטורים אבל אם קראו שם לתרומת מעשר ולמעשר שני אזי קדושתן עליהם:

42 ופריך בשלמא לר"י דסבר דכל הני ג"כ בספק אם ע"ה אומר אמת אם לאו אך לא גזרו עליהן לכן אם קרא. שם חלה קדושה עליהן אלא לר' הושעיא דסבר מפני אימת קדשים בודאי אומר אמת ומתוקנין הן א"כ אמאי יחול עליהן קדושה כלל:

43 ומשני דטעמא דאימת קדשים דאמרינן רוב ע"ה אימת קדשים עליהם ומתקנין ואף דנשאר אחד שאין אימת קדשים עליו ואינו מתקן אזלינן בתר רובא לכן אם קרא שם כאן תפס קדושה דחיישי' לעם הארץ אחד שאין אימת קדשים עליו:

44 כתב יד ב ע"ד דר"י ניחא. דסבר גם בכל הני מסופק אם ע"ה אומר אמת שהפריש או לא אלא דבהכי לא גזרו עליהן אבל אם קרא שם חלה הקדושה עליהן. אבל לר"ה דמפני אימת קדשים בוודאי אומר אמת ומתקנין הם ואיך יחיל עליהם קדושה כו'. ומשני הא דאמרינן אימת קדשים היינו רוב ע"ה אימת קדשים עליהם לכן אם קרא שם חוששין מפני ע"ה א' שאין אימת קדשים עליו:

45 כתב יד א עד כדון. הא דקתני והניקח. בכסף מעשר לאו דוקא בכסף מעשר של ודאי אלא אפי' אם לקח פירות מע"ה בכסף מעשר של דמאי ג"כ פטורה:

46 כתב יד ב צ"ל בכ"מ של ודאי אפי' בדמאי. פי' אפי' לקח פירות מע"ה בכ"מ של דמאי ג"כ פטורה:

47 כתב יד א תנא כמו אמר מר:

48 וכולן שקרא שם כו'. אהא דתנן במתני פטורים אך אם הפרישו תרומת מעשר ומעשר שני מה שעשו עשוי ובקדושה קיימין:

49 וע"ז פליגי ר' אליעזר סבר חוץ משירי מנחות שהוא ממון גבוה ואין בקריאתו ממש אבל כל הני דתנן במתני' מה שעשה כו' ור' ירמיה סבר השאר במחלוקת כוונתו הא דתנן בסמוך לפני שירי מנחות והיינו והלקוח בכסף מעשר שני:

50 וע"ז בעי ר' יוסי כר' ירמיה דסבר בלקוח בכסף מעשר שני מחלוקת משמע בשירי מנחות מודה דד"ה אין בקריאתו כלום היכא תמצא מחלוקת:

51 אי כר"מ כו'. דפליג וס"ל מ"ש ממון גבוה הוא מעשר היא שירי מנחות לא עשה וכו' וכדמפרש ר' מנא דשמע מר"ת דר"א אמר רישא דמתני' במס' קדושין דף נ"ב המקדש בחלקו כו' אינה מקודשת במ"ש רמ"א אמר אינה מקודשת ור"י אומר מקודשת:

52 וע"ז אמר ר"א. דרישא ד"ה דאף ר"י מודה דיש חילוק בין ק"ק וק"ק למ"ש:

53 ור"י אמר דגם רישא מחלוקת:

54 ושאל ר' מנא לר' חזקיה ממי שמע זאת:

55 והשיב מר' ירמיה:

56 והשתא מפרש ואזיל ר' מנא כוונת ר' ירמי' דלעיל דשמע מר"א שבק"ק וקלים מודה ר"י דשאני ממעשר שני לכן א"ר ירמיה דבמעשר שני מחלוקת לר"מ דסבר מ"ש ממון גבוה אין בקריאתו ממש ולר' יהודא דסבר ממון בעלים קראתו ממש אבל בשירי מנחות ד"ה דאף ר' יהודה מודה דאין יכול לקדש אשה וה"ה דאין בידו לקרוא שם לתרומת מעשר ולמע"ש אבל ר' יוסי דלא שמע דר"א וסבר דר' יהודא פליג בקידושין גם אק"ק וכו' דיכול לקדש וכן בשירי מנחות אם קרא שם הדין נותן דמה שעשה כו' לכן מקשה ר' יוסי היידא מחלוקת:

57 כתב יד ב השאר במחלוקת. היינו בדין הלקוח בכסף מעשר השנויה במתניתין לפני שירי מנחות:

58 ר' יוסי בעי. לר' ירמיה דאמר בלקוח בכ"מ מחלוקת ובשירי מנחות מודה דד"ה היא היידא מחלוקת היכא תמצא מחלוקת:

59 כתב יד א פלייטין. דלריחא עבידא:

60 כתב יד ב שמן של פלייטין. משום דלריחא עבידא:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי א׳:ב׳:ז׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי א׳:ד׳:ד׳ »