בן יהוידע על זבחים קט״ז

1 מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא וְנִתְגַּיֵּר? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע שמות יח, א. קשא והלא בכתוב מפורש ששמע ביציאת ישראל ממצרים ומה לנו להביא עצות מרחוק שהוא מחיית עמלק או מתן תורה? ונראה לי בס"ד דכולי עלמא מודו ששמע יציאת מצרים אך השואל שואל איך לא חש פן כשיבא להתגייר לא יקבלו אותו כמו שאמרו רבותינו ז"ל יבמות כד: אין מקבלים גרים לימות המשיח ובאותו זמן היו ישראל בתכלית המעלות דיש לומר לא בא להתגייר לשם שמים אלא בשביל לקנות מעלות, ולזה אמר 'מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא לְהִתְגַּיֵּר' ולא חש שמא לא יקבלו אותי? ולזה אמר 'מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע' כלומר ששמע הסיבה שבא עמלק להלחם בישראל דאמרו רבותינו ז"ל לא מלאו לבו להלחם אלא בשביל תמנע אמו שבאה להתגייר ולא קבל אותה יעקב אבינו ע"ה וכמו שאמרו במפרשים ז"ל ולפי זה להכי בא להתגייר ולא חש פן לא יקבלו אותו כי אמר כיון שראו שעמלק נלחם בעבור דחיית הגרים ודאי לא ידחו אותו. ומאן דאמר 'מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא לְהִתְגַּיֵּר' גם מזה דן בדעתו דודאי יקבלו אותו מאחר שעשה הקדוש ברוך הוא נס גדול במתן תורה שהלך הקול מסוף העולם ועד סופו ואמאי עביד רחמנא ניסא בהכי אלא ודאי כדי ללמד שכל אחד מן האומות אם יבא להתגייר ולקבל התורה יקבלו אותו. ומאן דאמר 'קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא לְהִתְגַּיֵּר' גם מזה דן בדעתו דודאי יקבלו אותו מאחר דראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא ע"ה ולכן דן בדעתו אם שפחה שהיא מזרע כנען זכתה להדבק כל כך כל שכן וכל שכן הוא שיזכה להדבק ולא ידחו אותו.

2 "עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן", הִתְנַעֲרִי אֻמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בַּצָּפוֹן, וְתָבוֹא אֻמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ צָפוֹן וְדָרוֹם שיר השירים ד, טז. בזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ ישעיה סו, יב צַד ראשי תיבות צָּפוֹן דָרוֹם ובזה פרשתי גם כן מה שאמר כלב עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ במדבר יג, ל כפל לשונו 'עָלֹה נַעֲלֶה' בצפון ודרום ועל ידי כך יכול נוכל לה דהשתא יאמר עורי אומה שמעשיה בצפון ובאי אומה שמעשיה בצפון ודרום.

3 אָמַר לָהֶן: "וַיֵּשֵׁב הֳ' מֶלֶךְ לְעוֹלָם" תהלים כט, י. פירש רש"י שיהיה מלך לעולם ולא ישחיתם. ויש להקשות היכא רמיז בזה שלא ישחית העולם? כי אחר אות יו"ד שמספרה עשרה ורמוז בה בריאת העולם שנברא בעשרה מאמרות יש אותיות 'כלם' כסדרן וככה עשה בעולם בדור המבול שקיים בו אותיות כלם כסדרן אך אחר כך נשבע שיהיה כסדר 'מלך' שנקראים למפרע מלך ולא כלם ולזה אמר 'וַיֵּשֵׁב הֳ' מֶלֶךְ לְעוֹלָם' כסדר מלך יתנהג בעולם ולא יביא מבול שיהיה בו סדר של כלם.

4 חֶמְדָּה טוֹבָה יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית גְּנָזָיו, שֶׁנִּגְזַר אֶצְלוֹ תתקע"ד 974 דּוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. קשא למאי הוצרך לאודעינהו האי מלתא דתתקע"ד דורות? ונראה לי בס"ד נתכוון להודיעם שאם ירצו עתה לקבל התורה לא יתן להם יען כי מעיקרא היתה התורה חלקם של ישראל בלבד דכתיב תהלים קמז, יט מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וכו' והסימן המעיר על זאת הוא שגנזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם שמספר זה הוא עולה כמנין יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב 974 לרמוז מעיקרא דהתורה היא ישועות יעקב בלבד. גם רמז להם בזה על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש דקודם מתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא לשר אדום אם ירצה לקבל אומה שלו את התורה ושאל מה כתיב בה אמר לו 'לֹא תִּרְצָח' והשיב אי אפשר שיקבלו התורה כי ברכת עשו עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה בראשית כז, מ ומוכרח להיות שופך דמים ואמר לשרי עמון ומואב ושאלו מה כתיב בה? אמר לו 'לֹא תִּנְאָף' והשיבו אי אפשר לקבל כי ראשיתם נולדו מניאוף שהרו בנות לוט מאביהן בראשית יט, לו ואמר לישמעאל והשיב אי אפשר כי הוא פרנסתו מגזל וגניבה עיין שם. נמצא התורה יש בה 'סוּר מֵרָע' ויש בה 'עֲשֵׂה טוֹב' ואפילו שיהיו יכולים אומות העולם לקיים חלק עשה טוב אי אפשר להם לקיים חלק סור מרע והנה 'סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב' 974 הוא מספר תתקע"ד ולכן אמר להם גנוזה אצלו תתקע"ד דורות רמז להם במספר תתקע"ד על 'סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב' תהלים לד, טו שאי אפשר לאומות העולם לקיים מספר זה כולו כי אם חציו. או יובן מספר 'תּוֹעֶלֶת חַיִּים' 974 הוא תתקע"ד רמז להם במספר זה שזכר כי התורה היא תועלת החיים אלו ישראל דכתיב בהו וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּהֳ' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם דברים ד, ד מה שאין כן העכו"ם. ומה שאמר 'וְהוּא מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְבָנָיו' רמז בזה טענת ביטול בן המצר שהוא מדין בנים שיש לישראל דין בנים ובכן ליכא בן המצר ועוד רמז טענה אחרת באומרו 'וְהוּא מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְבָנָיו' הוא מעצמו ולא בקשו הם ממנו.

5 מִיָּד עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ: "הֳ' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" תהלים כט, יא. פירוש ישראל עזים שבאומות ואם לא נתנה להם תורה שמתשת כוחן היו עושים מלחמות גדולות בעולם אך עתה שניתנה להם תורה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. או יובן בס"ד כיון דניתנה להם תורה זוכים בשלום שעל ידי כך יש שלום בין הנפש ובין הגוף כי אף על גב דהנפש אינה אוהבת מזון הגשמי ואם יאכל האדם יותר מדאי על כדי חיותו תצטער הנפש ולא תתן לו כח הנה בעתה שנתנה להם תורה שמתשת כח הגוף וצריך האדם לאכול מאכל חשוב יותר מדאי כדי שיהיה לו כח לעסוק בה נח לנפש בזה ולא תהיה נגדית וחולקת בענין הגוף.

6 אַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה שמואל ב כד, כד. יש להקשות הוה ליה למימר 'אַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּרָה' דהא אמר בת עשר שנים היתה ביציאת מצרים וידוע דארבעים שנה היו במדבר? ונראה לי בס"ד רמז לפי דרכו במספר דחמשים להורות לנו הסיוע שבא לה משם הקדוש יל־י 50 הרמוז בראשי תיבות יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב תהלים כט, י וגם ראשי תיבות לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ תהלים ס, ז שמספרו חמשים ולכן עלתה נשמתה מן הקליפה ברגע אחת וזכתה לרוח הקודש.

7 אָמְרָה: יִמָּחֵל לִי בִּשְׂכַר חֶבֶל וּפִשְׁתִּים וְחַלּוֹן. נראה מאחר כי היה לה נפש קדושה בקשה מחילה בעד אותם הימים שעברו בגיותה ואף על גב דליכא במצות בני נח איסור זנות בפנויה, אמרו רבותינו ז"ל אחר המבול עשו סייג וגדרו גדר אפילו בפנויה וכמו שאמרו במדרש בענין שכם. ונקטה שלשה דברים לכפר בעד חטאה במעשה ודבור ומחשבה אך בילקוט איכא שאמרה 'חטאתי בנדה ובחלה ובהדלקת הנר ימחול לי בשכר חבל וחומה וחלון' עיין שם. ונראה לי בס"ד חֶבֶל 40 עם ג' האותיות גימטריא חַלָּה 43 בו יתוקן עון חלה וּבַחוֹמָה יש אותיות 'חמה' שהיא מאירה לעולם בה יתוקן חטא הַדְלָקַת הַנֵּר שהוא המאיר לאדם גם חמה תרגום של ראיה ובנר תהיה הראיה לאדם וּבְחַלּוֹן יתוקן עון דם נדה שהוא יוצא מן החלון שבגוף וכתבו המקובלים ז"ל שהיתה גלגול חוה ולכן אמרה כנגד שלשה דברים אלו שחטאה בהם חוה. ונראה לי נקטה 'חֶבֶל חַלּוֹן חוֹמָה' דראשי תיבות שלהם ג' פעמים ח' שהם מספר כ"ד כדי לטהר עצמה באלו כ"ד זיני דמסאבותא שהם מספר וְאֵיבָה 24 הכתוב בענין הנחש בראשית ג, טו ובעבור זאת זכתה שיצאו ממנה ח' נביאים הרמוזים באות ח' של חלון חומה חבל והם משולשים כי הנביא משולש שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וגם בשמה נרמז זה שנקראת רב ח' שהיה לה רבנות ומעלה מן ח' נביאים שיצאו ממנה.

8 לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹשֶׂה בָּמָה לְעַצְמוֹ וּמַקְרִיב עָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. נראה לי בס"ד על פי מה שכתבו התוספות דעכו"ם נקראים בשם הָאָדָם 50 במספר אות ה"א והוא כמנין במה 47 עם כולל ג' אותיות ולזה אמר 'בונה במה לעצמו' דייקא ובזה יובן חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא ישעיה ב, כב פירוש חדלו מן העכו"ם הנקרא האדם אשר נשמה שלו היא באפו כמנין כנבלה אולי צ"ל במה שזה במה נחשב הוא חשבונו גימטריא במה.

9 זִילוּ דַּבְּרוּ תְּרֵי עוֹלְמֵי גִּילָאֵי, וַחֲזוּ הֵיכָא דְּמַסְּקָא יַמָּא שִׂרְטוֹן. פירש רש"י ז"ל בשביל שינוי. נראה לי בס"ד כוונתו בזה שלא תקפיד אִיפְרָא הוּרְמִיז על אשר היו המקריבים נכרים והיא רצתה שישראל יקריבו דלכך שלחה זה לרבא ולכן אמר שיביא שני בחורים נכרים בני גיל אחד דהיינו דומין זה בזה ביופי וקומה ועובי ובשנים כדי שאחר כך יאמר בקשנו ולא מצאנו ביהודים שנים דומין זה לזה כאלו שיש בזה כבוד ונוי למצוה.

10 גָּבָה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים זָהָב, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת. נראה לי בס"ד כיון בגביית שש מאות כמנין צדקות 600 ולזה אמר צַדִּיק הֳ' צְדָקוֹת אָהֵב תהלים יא, ז היא גביה הנזכר יָשָׁר אלו ישראל ששמם 'ישר א־ל' יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ בבית המקדש כמו שאמר הכתוב יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן הֳ' צְבָאוֹת שמות כג, יז גם גבייתו היתה בכסף שעולה כמנין משקל שש מאות שקל זהב כיוון למתק הדין שהוא זהב בכסף שהוא חסד וחכמה גדולה עשה בזה כי נמצא בזה הדין הוא בכח והחסד היא בפועל כי הזהב הוא בערך וחשבון אבל הכסף הוא נגבה בעין.