בן אריה על משנה תורה, הלכות שבת י״ח

מהדורה: מהדורת פרידברג

« בן אריה על משנה תורה, הלכות שבת י״ז:כ״ח בן אריה על משנה תורה, הלכות שבת י״ט:י׳ »

2 משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

יַיִן כְּדֵי רֹבַע רְבִיעִית וְאִם הָיָה קָרוּשׁ בִּכְזַיִת. חֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה כְּדֵי גְּמִיעָה וַחֲלֵב טְמֵאָה כְּדֵי לִכְחל עַיִן אַחַת. חֲלֵב אִשָּׁה וְלֹבֶן בֵּיצָה כְּדֵי לִתֵּן בִּמְשִׁיפָה. שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל רֶגֶל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ. טַל כְּדֵי לָשׁוּף אֶת הַקִּילוֹרִין. וְקִילוֹר כְּדֵי לָשׁוּף בַּמַּיִם. וּמַיִם כְּדֵי לִרְחֹץ פְּנֵי מְדוּכָה. דְּבַשׁ כְּדֵי לִתֵּן עַל רֹאשׁ הַכָּתִית. דָּם וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין וְכָל הַשּׁוֹפְכִין כְּדֵי רְבִיעִית:

3 כסף משנה על משנה תורה, הלכות חגיגה פתח ↗

ומ"ש וכולם תשלומי ראשון הם. שם ופסק כרבי יוחנן לגבי רבי אושעיא ויש לתמוה על זה דהא רבי אושעיא גדול מר"י דרביה הוה:

7 משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

הַמּוֹצִיא גַּרְעִינִין. אִם לַאֲכִילָה חָמֵשׁ. וְאִם לְהַסָּקָה הֲרֵי הֵן כְּעֵצִים. וְאִם לְחֶשְׁבּוֹן שְׁתַּיִם. וְאִם לִזְרִיעָה שְׁתַּיִם. הַמּוֹצִיא אֵזוֹב לְאֳכָלִים כִּגְרוֹגֶרֶת. לִבְהֵמָה כִּמְלֹא פִּי גְּדִי. לְעֵצִים כְּשִׁעוּר הָעֵצִים. לַהֲזָיָה כְּשִׁעוּר הֲזָיָה:

9 משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

הַמּוֹצִיא דְּיוֹ עַל הַקֻּלְמוֹס שִׁעוּרוֹ כְּדֵי לִכְתֹּב מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. אֲבָל אִם הוֹצִיא הַדְּיוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ אוֹ בְּקֶסֶת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ יֶתֶר עַל זֶה כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ עַל הַקֻּלְמוֹס כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הָיָה בַּקֶּסֶת כְּדֵי אוֹת אַחַת וּבַקֻּלְמוֹס כְּדֵי אוֹת אַחַת אוֹ בַּדְּיוֹ לְבַדּוֹ כְּדֵי אוֹת אַחַת וּבַקֻּלְמוֹס כְּדֵי אוֹת אַחַת הֲרֵי זֶה סָפֵק. הוֹצִיא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וּכְתָבָן כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ חַיָּב. כְּתִיבָתָן זוֹ הִיא הַנָּחָתָן. הוֹצִיא אוֹת אַחַת וּכְתָבָהּ וְחָזַר וְהוֹצִיא אוֹת שְׁנִיָּה וּכְתָבָהּ פָּטוּר. שֶׁכְּבָר חָסְרָה הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה:

11 תוספות על שבת פתח ↗

המוציא שיער כדי לגבל בו את הטיט טיט כדי לעשות פי כור כן גרס בתוספתא וכן גרס רש"י ולהך גירסא שיער כדי לגבל בו את הטיט כשיעור טיט הנעשה מרביעית שופכין אבל לספרים דגרסי שיער כדי לגבל בו טיט לעשות פי כור של צורפי זהב קשה דאמר לעיל אין אדם טורח לגבל טיט כדי לעשות פי כור ויש לפרש דמיירי בטיט שהוא מגובל כבר ואחר הגיבול נותנין בו שיער כדי לתקנו:

1 והחלב טמאה. נ"ב כ"ה בירושלמי פ"ח דשבת הלכה א':

1 במ"מ ד"ה תבן: ופסק רבינו כר' אושעיא שהלכה כמותו לגבי ר' יוחנן. נ"ב ע' פ"ד מה' פרה ה"ה דפסק שם כר"י לגבי ר' אושעיא. ונוסחא שלפנינו בגמ' ר"ל ופסק כוותי' משום דהדר ביה ר' יוחנן דכמו לרב דימי אמרינן בגמ' שם ע"ו ע"א באורתא אמר ר' יוחנן הכי לצפרא הדר ביה. ה"ה נמי לרבין הדר בי' ר' יוחנן לגבי ר"ל דהא רבין לא פליג על רב דימי אלא במאי פלוגתייהו אבל בהא לא פליג דבצפרא הדר ביה והגמ' אינו מביא אלא במאי דפליג על רב דימי ע"ש גמ' וע"ע ה' כלאים פ"ה ה' י"ז ובירושלמי פ"ה דכלאים פליגי שם ר' יוחנן ור' אושעי' ע"ש וע"ע ה' חגיגה פ"א ה"ד בכ"מ ובלחם משנה שם:

1 המוציא אזוב וכו'. נ"ב תוספתא פ"ט הט"ז וירושלמי פ' המוציא יין ה"ב:

1 צריך שיהי' בו יתר על זה. נ"ב ירושלמי פרק המוציא יין ה"ג ע"ש:

1 טיט כו' שיער כו'. ע' תוס' שבת דף פ' ע"ב ד"ה המוציא ומה שכתב שם בהגהת בן ארי' על דברי רמב"ם אלה:

2 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

חָלָב. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בַּחֲלַב בְּהֵמָה טְהוֹרָה. אֲבָל בַּחֲלַב בְּהֵמָה טָמֵאָה כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת.

3 לחם משנה על משנה תורה, הלכות חגיגה פתח ↗

וכולן תשלומי ראשון הם וכו'. תמה הרב בעל כ"מ ז"ל דר' אושעיא גדול מר"י ואמאי פסק דלא כוותיה. ונ"ל דאין זה רבי אושעיא דשנה הברייתות דא"כ לא היה לו לגמרא להזכירו אחר ר"י שהזכיר דברי ר"י ואח"כ דבריו אלא ודאי ר' אושעיה אחר ואמורא הוא בגמרא כמה פעמים ולכך פסק דלא כוותיה. ועוד מדמהדר בגמרא לתרץ מילתיה דר"י אפי' למ"ד דפסח שני רגל בפני עצמו הוא משמע דהלכתא כוותיה דר"י ולכך בגמ' רוצה ליישב דבריו אליבא דמאן דאמר פסח שני רגל בפני עצמו הוא דהלכתא כוותיה ג"כ וכדפסק רבינו ז"ל בהל' קרבן פסח: ומה שהביא רבינו ז"ל קרא דשבעת ימים תחוגו הוזכר בברייתא דאמרו שם ותנא מייתי לה מהכא וכו':

« בן אריה על משנה תורה, הלכות שבת י״ז:כ״ח בן אריה על משנה תורה, הלכות שבת י״ט:י׳ »