ברטנורא על משנה נזיר ד׳:ז׳

7 הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. וַאֲפִלּוּ הִיא בַּת יוֹרֶשֶׁת. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה:

8 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בֵּין שֶׁמֵּת אָבִיו וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח עַל מְעוֹת אַבָּא, בֵּין שֶׁהָיוּ הוּא וְאָבִיו נְזִירִים וּמֵת אָבִיו, מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. וְאִם הָיוּ בָּנִים רַבִּים וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְגִלַּח עַל נְזִירוּת אָבִיו, זָכָה: