ברטנורא על משנה נזיר ד׳

1 מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר. כֻּלָּם נְזִירִים. וְהוּא שֶׁהִתְפִּיס כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ בִּכְדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרַב, שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי:

2 פִּי כְפִיו כוּ'. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר פִּי כְּפִיו מִיַּיִן וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ מִלְּהִגָּזֵז:

3 וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר וָאָנִי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁכְּבָר קִיֵּם נִדְרָהּ כְּשֶׁאָמַר וַאֲנִי. וְאִם אִשָּׁה נָדְרָה בְּנָזִיר וְשָׁמַע אַחֵר וְאָמַר וַאֲנִי, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, אֵינוֹ מוּפָר לָזֶה שֶׁאָמַר וַאֲנִי, שֶׁאֵין הַבַּעַל עוֹקֵר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ כְּמוֹ הֶחָכָם:

1 הֲרֵינִי נָזִיר וָאַתְּ וְאָמְרָה אָמֵן מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ. וְדַוְקָא כִּי אָמַר לָהּ בִּלְשׁוֹן שְׁאֵלָה, כְּלוֹמַר וָאָתְּ מַה תֹּאמְרִי, תֶהֱוִי נְזִירָה כָּמוֹנִי אִם לָאו, אָז יָכוֹל לְהָפֵר. אֲבָל אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וָאָתְּ, בְּנִחוּתָא, וְעָנְתָה אָמֵן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁהֲרֵי קִיֵּם לָהּ:

1 וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים. וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ:

2 הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. עַל שֶׁעָבְרָה קֹדֶם הֲפָרָה:

3 תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּמַכּוֹת מַרְדּוּת הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם, כְּפִי מַרְאֶה עֵינֵי הַדַּיָּן וּכְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה. וְדַוְקָא בַּעֲבֵרָה שֶׁכְּבָר נֶעֶשְׂתָה, אֲבָל גַּבֵּי מִצְוֹת עֲשֵׂה כְּגוֹן עֲשֵׂה סֻכָּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, טֹל לוּלָב וְאֵינוֹ נוֹטֵל, מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ:

1 וְאִם שֶׁלָּהּ. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֵר בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלָהּ רְשׁוּת בָּהֶן. דְּנִכְסֵי מְלוֹג וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל כֻּלָּן מְשֻׁעְבָּדִים לְבַעֲלָהּ:

2 חַטָּאת תָּמוּת. מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתָּמוּת:

3 וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. כְּשַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים אֶלָּא לְיוֹם וְלַיְלָה:

4 וְאֵין טְעוּנִין לָחֶם. שֶׁכָּל שַׁלְמֵי נָזִיר טְעוּנִים לֶחֶם, וְזוֹ הוֹאִיל וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ אֵין שְׁלָמִים הַלָּלוּ טְעוּנִין לֶחֶם:

5 הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים. שֶׁהִפְרִישָׁתָן סְתָם לְקָרְבְּנוֹת נָזִיר, וְלֹא פֵּרְשָׁה אֵלּוּ הֵם לַחַטָּאת וְאֵלּוּ הֵם לְעוֹלָה וְאֵלּוּ הֵם לִשְׁלָמִים:

6 יִפְּלוּ לִנְדָבָה. לַתֵּבוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁמַּשְׁלִיכִים בָּהֶם שְׁאָר מְעוֹת נְדָבָה וְקוֹנִים מֵהֶן קָרְבָּנוֹת שֶׁכֻּלָּן עוֹלוֹת:

7 לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן, וְאִם נֶהֱנָה אֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא קָרְבַּן מְעִילָה הָאָמוּר בְּכָל מִי שֶׁנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ:

1 נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. דִּלְאַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם הִיא יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטָּמֵא לְמֵתִים, וְאֵין כָּאן יוֹתֵר נֶדֶר שֶׁל עִנּוּי נֶפֶשׁ: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. מִשּׁוּם הֶפְסֵד קָדָשִׁים:

2 תִּגְלַחַת טֻמְאָה יָפֵר. שֶׁצְּרִיכִים לַחְזֹר וְלִמְנוֹת נְזִירוּת טָהֳרָה, וְיָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּלֶת, כְּלוֹמַר מְעֻנָּה וּמְנוּעָה מִשְּׁתִיַּת יַיִן:

3 אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְהִתְנַּוֵּל בְּגִלּוּחַ, דְּגִלּוּחַ בְּאִשָּׁה נִוּוּל הוּא. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר אֵין הַגִּלּוּחַ נִוּוּל, שֶׁהֲרֵי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת פֵּאָה נָכְרִית. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא כְרַבִּי:

1 הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְנָזִיר. כְּשֶׁהוּא קָטָן עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְכָל דִּין נְזִירוּת עָלָיו, וְאָבִיו מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, וְאִם נִטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. וְהַאי מַדִּירוֹ, שֶׁאוֹמֵר לוֹ תְּהֵא נָזִיר אוֹ הֲרֵי בְּנִי פְּלוֹנִי נָזִיר, וְהוּא שֶׁלֹּא יִמְחֶה לֹא הַבֵּן וְלֹא הַקְּרוֹבִים. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה:

2 כֵּיצַד, גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה הָאָב בַּקָּרְבָּנוֹת בִּזְמַן שֶׁגִּלַּח הַבֵּן וְלֹא קִבֵּל הַנְּזִירוּת אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבִים, אוֹ מִחָה אוֹ שֶׁמִּחוּהוּ קְרוֹבִים, דְּבָטֵל הַנְּזִירוּת. וְדַוְקָא כְּשֶׁמִּחָה הוּא אוֹ מִחוּ הַקְּרוֹבִים מִיָּד. אֲבָל אִם הִתְחִיל לִנְהֹג נְזִירוּת אוֹ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַנְּזִירוּת, תּוּ לֹא מָצֵי לְמִמְחֵי לֹא הוּא וְלֹא קְרוֹבִים:

1 הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. וַאֲפִלּוּ הִיא בַּת יוֹרֶשֶׁת. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה:

2 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בֵּין שֶׁמֵּת אָבִיו וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח עַל מְעוֹת אַבָּא, בֵּין שֶׁהָיוּ הוּא וְאָבִיו נְזִירִים וּמֵת אָבִיו, מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. וְאִם הָיוּ בָּנִים רַבִּים וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְגִלַּח עַל נְזִירוּת אָבִיו, זָכָה: