ברטנורא על משנה נזיר ד׳:ה׳

5 נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. דִּלְאַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם הִיא יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטָּמֵא לְמֵתִים, וְאֵין כָּאן יוֹתֵר נֶדֶר שֶׁל עִנּוּי נֶפֶשׁ: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. מִשּׁוּם הֶפְסֵד קָדָשִׁים:

6 תִּגְלַחַת טֻמְאָה יָפֵר. שֶׁצְּרִיכִים לַחְזֹר וְלִמְנוֹת נְזִירוּת טָהֳרָה, וְיָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּלֶת, כְּלוֹמַר מְעֻנָּה וּמְנוּעָה מִשְּׁתִיַּת יַיִן:

7 אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְהִתְנַּוֵּל בְּגִלּוּחַ, דְּגִלּוּחַ בְּאִשָּׁה נִוּוּל הוּא. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר אֵין הַגִּלּוּחַ נִוּוּל, שֶׁהֲרֵי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת פֵּאָה נָכְרִית. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא כְרַבִּי: