קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא א׳:א׳:א׳

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא א׳:א׳:ב׳ »

1 קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

לעמרמי וגומר. בד"ה לאחר שהעמיד דוד הלוים על מחלקותם כתיב האי קרא והוא מיותר ללמדך שאז בימי דוד נחשבו אף הם למשפחות שנתוספו ונתרבו:

2 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

משנה: כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטוֹרֶת וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרַגְלַיִם. וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ:

3 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

משנה: מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין קוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם וְאוֹמְרִים לוֹ אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה:

4 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

משנה: כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לוֹכַל הַרְבֵּה שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁינָה:

5 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

משנה: מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהוּנָּה הוֹלִיכּוּהוּ לַעֲלִיַית בֵּית אַבְטִינָס הִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. אָמְרוּ לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ. הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין:

6 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

משנה: אִם הָיָה חָכָם דּוֹרֵשׁ. וְאִם לָאו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו. אִם רָגִיל לִקְרוֹת קוֹרֵא. וְאִם לָאו קוֹרִין לְפָנָיו. וְכַמָּה קוֹרִין לְפָנָיו. בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים. זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיאֵל:

1 שבעת ימים קודם יה"כ מפרישין כהן גדול. שכל עבודת יה"כ אינה כשרה אלא בו דכתיב גבי יה"כ וכפר הכהן אשר ימשח אותו:

2 ללשכת פרהדרין. כך שמה ובגמ' מפרש:

3 ומתקינין לו. מזמינין כהן אחר להיות כ"ג תחתיו אם יארע בו פסול קרי או שאר טומאה המעכבין מלבוא למקדש:

4 ובעד ביתו. גבי יה"כ כתיב בפ' אחרי מות:

5 אם כן. דחיישת למיתה:

6 אין לדבר סוף. שמא גם זו תמות אלא לטומאה דשכיחא חיישינן למיתה שימות מת בפתע פתאום לא חיישינן:

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא א׳:א׳:ב׳ »