1ומתבל יוסר. טבול יום הנמסר. לשמש ומחוסר. בגדים נספרים:2טבול יום הוא שטבל לקריו ולשאר טומאות ועדיין לא העריב שמשו ואם עבד הוא עובר בלאו וחייב מיתה בידי שמים ואמרו בסנהדרין קדושים יהיו לאלקיהם ולא יחללו שם אלקיהם אם אינו ענין לטמא שכבר נאמר תנהו ענין לטבול יום ששימש והוא במיתה דיליף חלול חלול מתרומה. ואמר דרך קללה שיוסר מתבל וימות טבול יום שעדיין לא העריב שמשו וזהו טבול יום הנמסר לשמש כלומר שנמסר טהרתו להערב השמש ומיתה זו היא אם עבד וסמך על בית שבא אחריו והזר העובד. ואפשר שתהיה הקריאה טבול יום הנמסר לשמש בפתח השין וצרי המס והיא דגושה שיאמר טבול יום שנכנס לשמש בבית המקדש והעבודה היא מסירה כתרגום נתונים נתונים מסירין יהיבין:3ומחוסר בגדים נספרים שהם שמנה לכ"ג בכל השנה וארבעה ביום הכפורים וכן לכהן הדיוט לעולם אם שמש הוא במיתה כמו ששנו בסנהדרין ואמרו בגמ' מנ"ל אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן ומטו בה משמיה דר' אלעזר בר' שמעון וחגרת אותם אבנט וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהונת עולם בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים ואמר מר זר ששימש במיתה. והנה הרמב"ן ז"ל מנה מחוסר בגדים בכלל המצות והר"ם במז"ל לא מנאה, אבל הכניס תחתיה קרועי בגדים והרמב"ן ז"ל לא מנאה כמו שכתבתי למעלה:
