סנהדרין פ״ג ב

1 פְּרָט לָזוֹ שֶׁמְּחוּלֶּלֶת וְעוֹמֶדֶת.

2 וְזָר שֶׁאָכַל אֶת הַתְּרוּמָה, אָמַר רַב: זָר שֶׁאָכַל אֶת הַתְּרוּמָה לוֹקֶה. אָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: לֵימָא מָר בְּמִיתָה, דִּכְתִיב ״וְכׇל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ״?

3 ״אֲנִי ה׳ מְקַדְּשָׁם״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן. מֵיתִיבִי: וְאֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה – זָר הָאוֹכֵל אֶת הַתְּרוּמָה. מַתְנִיתָא אַדְּרַב קָא רָמֵית? רַב תַּנָּא הוּא וּפָלֵיג!

4 וְזָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ, דִּכְתִיב: ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״.

5 וְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ, כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב יוֹסֵף: מִנַּיִין לְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ שֶׁהוּא בְּמִיתָה? דִּכְתִיב: ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי״.

6 וְיָלֵיף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה.

7 וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִנּוֹתָר: מָה לְהַלָּן כָּרֵת, אַף כָּאן כָּרֵת?

8 מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן: גּוּף, טָמֵא, מִקְוֶה, בְּרַבִּים.

9 אַדְּרַבָּה, מִנּוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן קֹדֶשׁ, פְּנִים, פִּיגּוּל וְנוֹתָר! חִילּוּל דְּרַבִּים מֵחִילּוּל דְּרַבִּים עֲדִיף.

10 טְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁימֵּשׁ, מְנָלַן? דְּתַנְיָא: רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר, רֶמֶז לִטְבוּל יוֹם שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ״.

11 אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ, דְּנָפְקָא לַן מִ״וְיִנָּזְרוּ״, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִטְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁימֵּשׁ.

12 וְיָלֵיף חִילּוּל חִילּוּל מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה.

13 וּמְחוּסַּר בְּגָדִים מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: ״וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט״.

14 בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם – כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם; אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם – אֵין כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם. וְהָווּ לְהוּ זָרִים, וְאָמַר מָר: זָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ – בְּמִיתָה.

15 וּמְחוּסַּר כַּפָּרָה מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא: דְּאָמַר קְרָא ״וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה״. טָהֵרָה, מִכְּלָל שֶׁהִיא טְמֵאָה. וְאָמַר מָר: טָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ – בְּמִיתָה.

16 וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמוּתוּ״.

17 וּשְׁתוּיֵי יַיִן, דִּכְתִיב: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ׳״.

18 וּפְרוּעֵי רֹאשׁ, דִּכְתִיב: ״רֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ״. אִיתַּקַּשׁ פְּרוּעֵי רֹאשׁ לִשְׁתוּיֵי יַיִן: מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בְּמִיתָה, אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ בְּמִיתָה.

19 אֲבָל עָרֵל, אוֹנֵן, יוֹשֵׁב – בְּאַזְהָרָה. עָרֵל מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי וְלִמְּדָנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב