מפרשים:
1 יָתֵר עַל כֵּן, כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ: ״שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ״ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.
2 דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהוּא!
3 אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת – כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה.
4 דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהִיא!
5 אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, אָמַר לְלַבְלָר: כְּתוֹב, וּלְאֵיזֶה שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.
6 דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאֵין בְּרֵירָה!
7 אֶלָּא מֵהָא: הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין – צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הָעֵדִים וּמְקוֹם הַזְּמַן. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַף צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם״.
8 תּוּ רָמֵי מִילְּתָא אַחֲרִיתִי – מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָאו מִינַהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?!
9 וּרְמִינְהוּ: כׇּל הַגֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה – פָּסוּל. וַאֲפִילּוּ לְשֵׁם גּוֹיָה נָמֵי פָּסוּל!
10 וְשַׁנִּי: גֵּט – דַּל גּוֹיָה מִינֵּיהּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא פָּסוּל. קָדָשִׁים – דַּל חוּלִּין מִינַּיְיהוּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא כְּשֵׁירִים.
11 וּרְמָא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי: מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַּהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָא מִינַּהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?!
12 וְהָתַנְיָא: ״תּוֹכוֹ״ – וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ, וַאֲפִילּוּ כְּלִי שֶׁטֶף מַצִּיל!
13 וְשַׁנִּי: חוּלִּין אֵצֶל קָדָשִׁים – כִּמְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר; מָה מְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר לָא מַהְנְיָא לַהּ כְּלָל, אַף חוּלִּין אֵצֶל קֳדָשִׁים לָא מַהְנְיָא לֵיהּ כְּלָל.
14 דִּתְנַן: תַּנּוּר שֶׁחֲצָצוֹ בִּנְסָרִים אוֹ בִּירִיעוֹת, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּמָקוֹם אֶחָד – הַכֹּל טָמֵא.
15 כַּוֶּורֶת שֶׁהִיא פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ, וּמְשׁוּלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר – שֶׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא; שֶׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳוכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
16 אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: קַל וָחוֹמֶר! אִם הִצִּיל בְּמֵת – הֶחָמוּר, לֹא תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס – הַקַּל?!
17 אָמְרוּ לוֹ: לֹא;