זבחים ק״ט א:י״ד-ק״ט ב:א׳

1 רש"י פתח ↗

או כזית חלב - דכתיב וזרק הכהן את הדם וגו' והקטיר החלב אע"פ שאין בשר זורק עליו את הדם והכי מפרש במנחות בהקומץ רבה מנחות דף כו.:

1 הפלאה שבערכין על ספר הערוך פתח ↗

דם ג' כריתות דף ד כל חלב וכל דם לא תאכלו רבי אומר מה חלב מיוחד שחלבו חלוק מבשרו וכו' עכ"ל. לפנינו איתא לכדתניא כל חלב וכל דם לא תאכלו מה חלב מיוחד וכו':שם אות הנ"ל שם פי' מה חלב מיוחד שחלבו חלוק מבשרו שחלב אסור ובשר מותר ואין מצטרפין זה עם זה שאם אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר אין מצטרפין זה עם זה דכל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסו' אפי' בקדשים כדתניא פסחים עט. זבחים כה. קט. מנחות ט. כו. מעינה טו: רבי יהושע אומר כל הזבחים שנשתייר מהן כזית בשר כזית חלב זורק את הדם כחצי זית בשר כחצי זית חלב אין זורק את הדם אף כל שדמו חלוק מבשרו אההוא חייב אוציא דם שרצים וכו'. עכ"ל. ודע דבכל המקומות הנ"ל איתא נשתייר מהן כזית בשר או כזי' חלב וכצ"ל. רק בזבחי' קט ובמעילה טו איתא וכזית חלב וכתבתי על הגליון דצ"ל או כזית חלב:

2 מנחות פתח ↗

דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק הַדָּם, כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבָעוֹלָה, אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁבָּעוֹלָה כּוּלָּהּ כָּלִיל, וּבַמִּנְחָה, אַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק.

3 מנחות פתח ↗

כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם. כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם, וּבָעוֹלָה אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל, וּבַמִּנְחָה אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק. מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים, סָלְקָא דַּעְתָּךְ – הוֹאִיל וּבַהֲדֵי זֶבַח קָא אָתְיָא, כְּגוּפֵיהּ דְּזִיבְחָא דָּמְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

14 רש"י פתח ↗

כל הזבחים - בר מעולה:

14 מסורת התוספתא על פסחים פתח ↗

ר' יהושע או' וכו'. להלן זבחים פ"ד ה"ג; בבלי כאן ע"ט א', זבחים ק"ט א', מנחות ט' א', כ"ו א', מעילה ט"ו ב'. והרישא גם בזבחים כ"ה ב' ובכורות ל"ט ב'. ועיין במשנ' פ"ז מ"ה, בספרי ראה פי' ע"ח, עמ' 143, להלן זבחים רפ"ד, בבלי כאן ע"ז א', זבחים ק"ד א'. ועיין בתו"כ ויקרא, נדבה פרש' ד' הי"ב, ו' ע"ג, ירוש' כאן פ"ז ה"ה, ל"ד ע"ב וע"ג.

14 ביאור שטיינזלץ על פסחים פתח ↗

ודוחים: דעה זו היא כמדת ולא כמדת, כלומר שהדבר הוא בהתאם לשיטה דומה אבל אינה בדיוק שיטתו. ומפרטים: כמדת ר' יהושע, דבעינן תרתי שצריכים שתים גם בשר וגם דם, ואם היה ממשיך כשיטתו, גם במנחות היה אומר כן. אבל לא כמדת ר' יהושע, שאילו ר' יהושע עצמו בזבחים אמר כן, במנחות — לא אמר, ואילו האי תנא אותו תנא של משנה זו שהמשיך את שיטת ר' יהושע סבר: אפילו במנחות.

1 וּמַנִּי? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר בָּהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר

2 וּכְזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

1 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

וכן אם נשתייר מהם רק כזית חלב שעולה למזבח — הרי זה זורק את הדם עליהם, ויצא ידי חובת קרבנו.

2 פסחים פתח ↗

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב — זוֹרֵק אֶת הַדָּם. כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב — אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבָעוֹלָה, אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב — זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל. וּבַמִּנְחָה, אַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּהּ קַיֶּימֶת — לֹא יִזְרוֹק.

14 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

ומני ושיטת מי היא ברייתא זו? שיטת ר' יהושע היא. דתניא ששנויה ברייתא, ר' יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה, חוץ מקרבן עולה, שאבדו או שנטמאו ונשתייר בהן כזית בשר

14 תוספתא כפשוטה על פסחים פתח ↗

12-13. ר' יהושע או' כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב וכו', כלומר, או כזית חלב וכו', וכ"ה בכמה מקומות בבבלי שנציין להלן, וכל הברייתא להלן זבחים פ"ד ה"ג. ובמשנתנו כאן פ"ז מ"ה: נטמא הבשר והחלב קיים, אינו זורק את הדם. נטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם. ובמוקדשין אינו כן, אלא אעפ"י שנטמא הבשר והחלב קיים זורק את הדם. והעמידוה בבבלי ע"ט א' כר' יהושע בתוספתא כאן הסובר שבמוקדשין אם אין בשר זורקין על החלבים להתירן למזבח, ואם אין חלבים זורקים על הבשר להתירן לאכילה, ודלא כר' אליעזר הסובר שאעפ"י שאין בשר יש דם. ועיקר המחלוקת שלהם היא בספרי ראה פי' ע"ח, עמ' 143, ובתוספתא זבחים רפ"ד, בבלי כאן ע"ז א', זבחים ק"ד א', ובקיצור במשנת מנחות פ"ג מ"ד. ועיין בתו"כ נדבה פרשה ד' הי"ב, ו' ע"ג, ירושלמי כאן פ"ז ה"ה, ל"ד ע"ב וע"ג. וכל הברייתא שלנו בבבלי כאן ע"ט א', זבחים ק"ט א', מנחות ט' א', כ"ו א', מעילה ט"ו ב'. והרישא גם בזבחים כ"ה ב' ובכורות ל"ט ב'.

« זבחים ק״ח ע״ב זבחים ק״י ע״א »