יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת כ״ז

1 היוצא וכו'. והקשה הרב מגילת אסתר מצוה שכ"א להך סברא דרבינו ז"ל די"ב מיל דאורייתא מהא דאיתא פרק משילין דף ל"ה ל"ו על מתני' דאין רוכבין ע"ג בהמה גזרה שמא יצא חוץ לתחום שמע מינא תחומין דאורייתא אלא גזרה וכו' ולדעת רבינו אמאי לא קאמר גזרה שמא יצא חוץ לי"ב מיל. ולע"ד לא קשה מידי דע"כ לא חיישינן ברוכב יותר ממהלך שמא יעבור מן התחום אלא כשהוא אסור להלוך יותר מאלפים ואגב ארכיבה לא דייק ואתי להלוך יותר מאלפים י' או עשרים או ל' אבל עד י"ב מיל ליכא למיחש כיון דיודע דאסור להלוך יותר מאלפים מדרבנן ועיין להטירת כסף דף רי"ט מה שהקשה לרבינו ועיין להרא"ש סוף פ"ק דעירובין מה שתירץ לקושית הרי"ף ויתורץ זה ועי' בסיפרי תועפות ראם דף ל"ו ע"ג. ובהאי דינא דרבינו הקשה אלי מו"ר הרב יאודה אשכנזי ז"ל דמאי שנא דהכא עד י"ב מיל שרי מדאורייתא ומכאן ואילך לוקה וליתסר מדאורייתא גם קודם הי"ב מיל דומיא דחצי שיעור דפסק רבינו כמ"ד אסור מן התורה וכשם דהתם אסיר מדאורייתא כיון דאי אכיל עוד חצי שיעור מצטרף ה"נ נימא הכא כיון דמחמת הי"ב מיל הוא דנאסר לאחר הי"ב ונמצא א"כ דהאיסור חל מכח הי"ב. ולי הפעוט לא דמי הא להא כלל דשאני חצי שיעור דהתורה אמרה לא תאכל והיינו כזית ואינו נאכל בבת אחת אלא כדרך אכילה וא"כ כשמתחיל לאכול נמצא מתחיל באיסור דאי אפשר לאכול כל הכזית בלא התחלת החצי שיעור ומשו"ה חצי שיעור נאסר מן התורה לא כן הכא דכתיב אל יצא איש ממקומו והיינו אחר י"ב מיל נמצא קא מזהיר בפי' דוקא שאחר י"ב מיל הוא דלא יצא אבל קודם שרי לא שייך צרוף י"ב עם אחר י"ב והב' ועד י"ב הם התר גמור ודוק.

2 מי שיצא וכו'. ועיין מ"ש הרב המגיד עד לא יכנס ויש להקשות דהא רבינו כתב לקמן הט"ז וי"ז דזה הוא דוקא לדבר מצוה או באונס אבל שלא לדבר מצוה ולא באונס ליכא הבלעת תחומין וכן הוא בש"ס בפי' דף מ"ו חילוק זה וא"כ מאי קשיא ליה לרבינו כדי לישב ועיין מ"ש מרן דק"ל ז"ל דאין בדברי רבינו טעם לשלא נמדוד הד' אמות לצד תחומו דבאומרו רבינו תחילתן אינו מובן דברי מרן כלל.

3 וכן מי שהחשיך חוץ וכו'. וכתב הרב המגיד ואין לומר שעל עיר אחרת נתכוון רבינו וכו' פי' דהכי מתפרשין דברי רבינו דזה בא מן הדרך ועשה שביתה במקום אחד ואיכא ב' מדינות לפניו האחת קרובה לו יותר והאחת יותר רחוקה וממקום שעשה השביתה איכא לעיר אחת אלפים ואחד אמה ולב' איכא אלפים אמה עד אמצע העיר ולזה קאמר רבינו דאינו יכול להלוך אלא עד אלפים יהיה ממקום שיהיה ולא ניחא ליה בפי' זה דזה דוחק דאיירי בב' מדינות ומפרש דברי רבינו הכי ואם כלתה מידתו וכו' דהיינו מחמת שעשה השביתה יותר קרוב לעיר ודוק.