1 נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְפוּתָּה, הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה — חַיָּיב. נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפוּתַּת אָבִיו, אֲנוּסַת בְּנוֹ וּמְפוּתַּת בְּנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּמְפוּתַּת אָבִיו.
2 גְּמָ׳ תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אָנַס אִשָּׁה — מוּתָּר לִישָּׂא בִּתָּהּ, נָשָׂא אִשָּׁה — אָסוּר לִישָּׂא בִּתָּהּ. וּרְמִינְהוּ: הַנִּטְעָן מִן הָאִשָּׁה — אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְבִתָּהּ וּבַאֲחוֹתָהּ! מִדְּרַבָּנַן.
3 וְכֹל הֵיכָא דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא מִדְּרַבָּנַן תָּנֵי נוֹשְׂאִין לְכַתְּחִלָּה?! כִּי תְּנַן מַתְנִיתִין — לְאַחַר מִיתָה.
4 מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכוּלָּן נֶאֱמַר שְׁכִיבָה, וְכָאן נֶאֱמַר קִיחָה, לוֹמַר לְךָ: דֶּרֶךְ לִיקּוּחִין אָסְרָה תּוֹרָה.
5 אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אֲחוֹתוֹ דִּכְתִיב: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחוֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ״, הָכִי נָמֵי דֶּרֶךְ קִיחָה הוּא דַּאֲסִיר, דֶּרֶךְ שְׁכִיבָה שְׁרֵי?!
6 אֲמַר לֵיהּ: לִיקּוּחִין כְּתִיבִי בַּתּוֹרָה סְתָם. הָרָאוּי לְקִיחָה — קִיחָה, הָרָאוּי לִשְׁכִיבָה — שְׁכִיבָה.
7 רָבָא אָמַר: אָנַס אִשָּׁה — מוּתָּר לִישָּׂא בִּתָּהּ מֵהָכָא, כְּתִיב: ״עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה״, הָא בַּת בְּנָהּ דִּידַהּ, וּבַת בִּתָּהּ דִּידַהּ — גַּלִּי,
8 וּכְתִיב: ״עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח״, הָא כֵּיצַד? כָּאן בָּאוֹנָסִין, כָּאן בְּנִשּׂוּאִין.
9 אֵיפוֹךְ אֲנָא? עֲרָיוֹת ״שְׁאֵר״ כְּתִיב בְּהוּ. בְּנִשּׂוּאִין אִיכָּא שְׁאֵר, בָּאוֹנָסִין לֵיכָּא שְׁאֵר.
10 רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וְכוּ׳. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּכְתִיב: ״לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו״, כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו לֹא יְגַלֶּה.
11 וּמִמַּאי דְּבַאֲנוּסָה כְּתִיב — דִּכְתִיב מֵעִילָּוֵיהּ דִּקְרָא: ״וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף״.
12 וְרַבָּנַן: אִי הֲוָה סְמִיךְ לֵיהּ — כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דְּלָא סְמִיךְ לֵיהּ, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב עָנָן. דְּאָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּמַאי ״כְּנַף אָבִיו״ — כָּנָף הָרָאוּי לְאָבִיו לֹא יְגַלֶּה.
14 וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם יְבָמָה לַשּׁוּק! לַעֲבוֹר עָלֶיהָ בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְאַחַר מִיתָה.
