ים של שלמה על חולין ט׳:ו׳

6 דין עור שיש עליו כזית בשר נבלה הנוגע ברצוע' היוצ' ממנה או בשערה שכנגדו טמא ודוקא שאותו כזית פולטתו חיה אבל פולטתו סכין בטל כשהוא מחדד וכשיש על העור שני חצאי זיתים אינן מטמאין לא במשא ולא במגע ואם תחבן בקיס' והסיטן טמאין כשהן מהדדין ונפסקי' כרצועות קטנות של בשר וה"ה שמטמאים בנגיעה אם נגע בחצי זית ושוב נגע בשנית ודווקא כשאוחז בקטן ואין הגדול עולה אבל עולה עמו הוי חיבור ממש:

7 מתני' עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו פירש רצועה ותלתול היוצא מאותו בשר ותלוי' ודבוק במקצת ובאותו ציב ליכא כזית אבל מעורה הוא לכזית והרמב"ם פירוש שהוא חוט דק שנתפשט מן העור הסמו' לבשר ובשער' שכנגדו טמא היו עליו בשני חצאי זיתים מטמא במשא ולא במגע דר"י רע"א לא במגע ולא במשא ומודה ר"ע בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה ר"ע מטהר בעור מפני שהעו' מבטלן והלכה כר"ע מחבירו ומסיק אמר עולא אר"י ל"ש דכזית לא בטל אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל אפי' יש על העור כדי הכשר טומאה וכן הלכה וא"כ מכ"ש דלא מהני כשכנסו וא"כ ר"ה דאמר והוא שכנסו אליבא דר"י קאמר דפליג אר' ישמעאל ואר"ע דהכא וס"ל דכזית שפלטתו סכין לא בטיל א"ל ר"נ לעולא אר"י אפי' כתרטא פי' רובע הקב א"ל אין ואפילו כנפיא א"ל אין האלהים אם א"ל ר"י מפומיה לא צייתנא ליה כי סליק רב אושעיא אשכחי' ליה לר' אמי אמרה לשמעתיה קמיה הכי אמר' עולא והכי אהדר ליה ר"נ א"ל משום דר"נ חתני' דבי נשיאה הוא מזלזל בשמעתיה דר"י תו מסיק בגמרא כי אתא רבין וכן נחותי ימא אמרוה ארישא אבל בסיפא דשני חצאי זיתים בין פולטתו חיה ס"ל לר"ע דהעור מבטלו ואלא קשי' אי' כזית שלם בטל לעולם ואפילו כתרטא בתמיה והא ליכא למימר דכולי האי מבטל אינש כדאמר ר"פ במרודד ה"נ במרודד פירש דק וקלוש וארוך ורוחב דכי מצטרפ' ליה הוי כזית ומיהו לא טרח איניש ומצטרף ליה ומיהו פלטתו חיה דלאו איהו בטליה לא בטיל ותו אר"פ אהא דמסקינן אמר עולא שני חצאי זיתים שתחבן בקיסם אפי' מוליך ומביא כל היום כולו טהור מ"ט כתיב ונשא וקרינן נושא בעינן נושא והוא דנישא בבת אחת פי' שיהיה כזית מחובר הניטל כולו כאחד בלא בית יד אחר תנן ומודה ר"ע בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ואמאי והא לאו ניש' הוא אר"פ במרודד פי' שיש כאן חצי זית ורחו' ממנו חצי זית ורצועו' בשר במרודד מזה לזה ומחברתו וכן הלכה וז"ל הרמב"ם עור שיש עליו כשני חצאי זתים בשר נבלה מבטלן ואינם מטמא לא במגע ולא במשא שכל שאינו מטמא מן הנבלה במגע אינו מטמא במשא אבל שני חצאי זיתים שתחבן בקיס' הנושאן טמא שהרי נשא כזית והנוגע טהור שאין חיבורי אדם חיבור והוא שיהיו שניהם מרודדין ודבוקים זה בזה עד שיטלו כאח' אם היה חצי זית בפני עצמו וזה בפני עצמו בקיס' אחד אפי' הוליך והביא כל היום כולו טהור ע"כ ומ"ש שאינו נטמא בנגיעה היינו בנוגע בחצי זית דאז לא נטמא כולו אבל אי נגע וחזר ונגע נטמא בנגיעה אפי' לא נתחב בקיס' דר"ע ס"ל דנוגע וחוז' ונוגע לא הוי נטמא בנגיעה אפי' בנוגע וחוזר ונוגע לא הוי נטמא כלל במשא אפי' תחבן והסיטן כו' דכל שאינו בא לכלל מגע לא בא לכלל משא כך פירשו התו' ועוד פי' דאיירי במרודד כשהוא אוחז בקטן ואין הגדול עולה עמו אבל עולה עמו הוי חיבור ממש אפילו לנגיעה: