ים של שלמה על חולין ג׳:א׳

מקור משנה חולין ג׳:א׳

1 אֵלּוּ טְרֵפוֹת בַּבְּהֵמָה. נְקוּבַת הַוֶּשֶׁט, וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת, נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ, נִקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְנִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטַּל הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר הֵימֶנּוּ כְלוּם, הָרֵאָה שֶׁנִּקְּבָה, אוֹ שֶׁחָסְרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת. נִקְּבָה הַקֵּבָה, נִקְּבָה הַמָּרָה, נִקְּבוּ הַדַּקִּין, הַכֶּרֶס הַפְּנִימִית שֶׁנִּקְּבָה, אוֹ שֶׁנִּקְרַע רֹב הַחִיצוֹנָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַגְּדוֹלָה טֶפַח, וְהַקְּטַנָּה בְּרֻבָּהּ. הַמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקְּבוּ לַחוּץ, נָפְלָה מִן הַגַּג, נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ, וּדְרוּסַת הַזְּאֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, דְּרוּסַת הַזְּאֵב בַּדַּקָּה, וּדְרוּסַת אֲרִי בַּגַּסָּה, דְּרוּסַת הַנֵּץ בָּעוֹף הַדַּק, וּדְרוּסַת הַגַּס בָּעוֹף הַגָּס. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַיָּה, טְרֵפָה:

פירוש ים של שלמה על חולין ג׳:א׳

1 דין טרפות הבהמה נקובת הושט ופסוקת הגרגרת ניקב קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו כו' והכל יתבאר לפניו וכל דמוטרפי בנקב אם ניטלו בין מעצמן בין ביד טרפה ואם ניטלה המרה טרפה וטעמינן לה בדוכתא אם מריר כשרה ואם לא טעים טעם כשהיא חיה יצלנה נה וטעים ואם מריר כשרה והיכא שיש ב' מדורות ונראו' חד נוקבי' אות' אי שפכי להדדי כשרה דאחת ח"א ואם לאו טרפה היא ויש מין עופות שאין להם מרה כלל כגוי תורים וב"י אין להטריפן וכל הפוסלים בניקבה אין פוסלין עד שינקבו לחלל ואם אין להם חלל צריך נקב מפולש:

2 אלו טריפות בבהמה נקובת הושט ופסוקת הגרגרת ניקב' קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו נשברה השדרה ונפסק חוט שלה ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלו' הריאה שניקבה או שחסרה רש"א עד שתינקב לבית הסמפונות ואין הלכה כמותו נקבה הקיבה נקבה המרה נקבו הדקין כרס הפנימי שנקבה או שנקרע רוב החיצונה רי"א בגדולה טפח ובקטנה פי' בעגל ברובא והמסס וב"ה שניקב לחוץ נפלה מן הגג נשתברו רוב צלעותיה ודרוסת הזאב רי"א דרוסת הזאב בדקה וארי בגסה ודרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס זה הכלל כל שאין כמוה חיה טריפה וכ' הרא"ש כל הני דמיטרפי בנקב כגון לב וקיב' וריאה ודקין אם נטלו בין מעצמן בין ביד טרפ' אע"ג דניק' הטחול טריפה וניטל כשר שאני טחול שאין נקובתו כשאר הנקובים דמפלגי בה בין בקולש' בין נקוב' בסומכי' ואי נשתיירו כעובי ד"ז כשר אם ניטלה המרה כ' בהג"ה דטרפה וטעמינן בדוכתא אי מריר כשרה דבלועה היא במקומה וכ' הר"רא הלוי ז"ל בחבורו ואי לא טעי' בה טעם דמרירותא כשהיא חי' יצלו' ואי איבלע בגוה יהיב בה טעמא והיכ' דמשתכחן תרי מררי ומתחזן כחד' בזעינן להו אי שפכי להדדי חדא היא וכשרה ואי לאו טרפה דכל יתר כנטול דמי ומיהו יש עופות שאין להם מרה פי' כגון תורים וב"י אין להטריפן בכך כיון דכל אותו המין אין להם ובפסקי התו' כ' שראבי"ה דעתו נוטה להתי' אפי' בשאר מינים אם נטלה המרה אלא שאינו רוצ' להכניס ראשו בין הרים גדולי' אבל המנהג לאסור כל שאר מינים שאין להם מרה או יש להן ב' מרות וכ"כ הרא"ש בתשובה וכ"כ מהארא"י בכתביו כ' ב"י וז"ל שמעתי שאירע מעשה שנמצאו ב' מרות סמוכות זו לזו וניקבו האחת ויצא כל הליחה ונשארה השנייה מליאה וניקבו גם השנייה ויצא ממנה כל הליחה שבה והיה דעת הבודקי' להטריפה משום דלא הוי שפכי אהדדי ונמצא שם פקח א' ונקב אחת מהן ונפק בה ועלתה גם השניי' בנפיחה הראשונה ועוד נסה והטיל מים באחת מהן ונתמלאת גם השנייה וע"י כן נתברר להם דשפכי אהדדי ומה שלא נשפכה דרך חבירת' כשנקבה מתחלה היה מחמת עובי הליחה כיון שע"י הרוח והמי' נתבר' דשפכי אהדדי כשרה עכ"ל ואני אומר קבלה היא ונקבל ודין נקבה המרה נכתוב אי"ה לקמן בפירקי' סי' נ"ו כתבו התו' והרשב"א שכל הפוסלין בנקיבה ויש להן חלל לא מיפסלי עד שינקבו לחלל ואם אין להם חלל צריך נקב מפולש: