ים של שלמה על חולין י״א:א׳

1 דין ראשית דגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית שלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין שאם הקדיש הגיזה אין צריך ליגזוז ולפרות וליתן והיכא דקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בראשי' הגז:

2 ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין ופריך בגמ' מוקדשין מ"ט לא אמר קרא צאנך ולא צאן של הקדש טעמא דכתב רחמנא צאנך הא ל"ה הוה אמינא קדשים חייבים בראשית הגז הא לאו בני גיזה נינהו דכתיב ולא תגוז בכו' צאנך אי בקדשי מזבח ה"נ הב"ע בקדשי בדק הבית והאמר ר"א קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה מדרבנן ס"ד אמינא הואיל ומדאורייתא בני גיזה נינהו והיכא דגז ליה ליתיב ליה והא קדיש ליה ס"ד אמינא לפרוק וליתיב ליה והא בעי העמדה והערכה הניחה למ"ד קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמד' והערכ' אלא למ"ד היו מא"ל א"ר מני בר פטיש משום ר' ינאי הכא במקדיש בהמתו לבדק הבית חוץ מגיזותה ס"ד אמינא ליגזז וליתיב ליה אמר קרא צאנך ולא צאן של הקדש אי הכי קדשי המזבח נמי כחשי פי' גיזה הניטלה מכחשת הבשר ואסור לגוזזה קדשי בדק הבית נמי כחשי דאמר חוץ מגיזה וכחיש' קדשי מזבח נמי דאמר חוץ מגיזה וכחישה אפ"ה פשטה קדושה בכולה ומנא תימרא דאמר ר' יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה ואפילו לר"מ דאמר אין כולה עולה ה"מ דאקדיש דבר שאין הנשמה תלוייה בו אבל הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו קדשה רבא אמר במקדיש גיזה עצמה ס"ד אמינא ליגזז וליפרוק וליתיב ליה אמר קרא גז צאנך תתן לו מי שאין מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא זה שמחוסר גזיזה פדיה ונתינה א"כ צאנך למאי אתא למעוטי שותפות כדתני' בהמ' השותפין חייב בראשית הגז ורבי אילעאי פוטר מ"ט דר"א אמר קרא גז צאנך ולא של שותפות ורבנן למעוטי שותפו' דגוי ולעניין הלכ' כל התירוצי' אמת ואף שהר"ן לא הזכיר בפירוש אלא דברי רב' שהוא בתראי מ"מ נ"ל שאף רבא אינו חולק על הפירושים האחרונים אלא שנר' לו דוחק דמתני' איירי בעבר וגזז או שהקדיש חוץ מגיזה וכחיש' ולא שכיח כלל ע"כ מוקי דאיירי במקדיש גיזה וכ"נ מפירש"י שפירו' רבא אמר כו' לא תטרח לאוקמי מתני' במקדיש חוץ מגיזה וכחישה אלא במקדיש גיזה לבדה כו' והרמב"ם תפס שני התירוצים הראשונים ולא הזכיר דברי רבא כלל וכת' וז"ל ונוהג בחולין אבל לא במוקדשי' כיצד הרי שהקדיש בהמות לבדק הבית גזזן יכול יהיה חייב לפדות וליתן לכהן או הקדיש בהמה חוץ מגיזתה יכול יהיה חייב בראשית הגז ת"ל צאנך אין אילו צאנו ע"כ ומ"מ נראה בעיני שאינו ר"ל דלא ס"ל דברי רב' דהא בתראי הוא ומניין למיפסק דלא כוותיה אלא שהביא דבר הפשוט דאינו נוהג במוקדשים משמע לפי פשוטו בהמות מוקדשין ולא שמקדיש גיז לחוד ומ"ש הרמב"ם שהקדיש בהמה חוץ מגיזתה ולא הזכיר כחישה נראה דס"ל כדמשני תלמודא אפי' הכי פשטה קדושה בכולה תו לא בעי לשינוייא דכחשי אלא בקדשי מזבח פשטה בכולו ובקדשי בדק הבית לא פשטה בכולה וזהו שלא כדברי רש"י שפי' לעיל בדברי רבא אל תדחק לאוקמי מתני' במקדיש חוץ מגיזותה וכחישתה כו' וכ"נ עיקר מדלא קאמר תלמודא אלא התם פשטה קדושה בכולה כו' דהוי משמע דהדר ביה מהאי דשני כחשי אלא סתמא קאמר אפ"ה פשטה קדוש' בכולה דמשמ' דקאי בשיטתי' והיכא דקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבים בראשית הגז כמו שחייבי' במתנות כדפרי' פרק הזרוע וכ"פ הרמב"ם דחייבים בראשית הגז: