מקור משנה חגיגה א׳:ו׳
1 מִי שֶׁלֹּא חַג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג, חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג. עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חַג, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. עַל זֶה נֶאֱמַר קהלת א מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:
פירוש שינויי נוסחאות על חגיגה א׳:ו׳
1 אין מביאין | ד אי' מביאי'.
2 תודה | ד תוד'.
3 חמץ | ד החמץ.
4 טוב | כ"ה א ל. ד ב טבוח.
5 מביאין | ד מביא א מביא אדם ל מביא הוא.
6 תודה | ד ל ח'.
7 ר' | ד רבי.
8 אומ' | ד אומר א ל או'.
9 הסוכות1 | ל המצות הסוכות ונמחק המוסגר.
10 הסוכות2 | ד הסוכו'.
11 תודה | ד תוד'.
12 באה2 | ד בא.
13 הסוכות1 | ד הסוכו'.
14 ר' | ד רבי.
15 לעזר | ד אליעזר א אלע' ל אלעזר.
16 בי ר' | ד א ל בר'.
17 שמעון | א שמע'.
18 אומ' | ד אומר.
19 תודה באה | א ל מביאין תודה.
20 הסוכות2 | א המצות.
21 משם ב"פ | א משום.
22 ואין | א ל ואינו.
23 חובה | א ל חובתו.
24 חגיגה | ד חגיג'.