מקור משנה בבא קמא ד׳:ט׳
9 מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְשׁוֹאֵל, לְנוֹשֵׂא שָׂכָר, וּלְשׂוֹכֵר, נִכְנְסוּ תַחַת הַבְּעָלִים, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. קְשָׁרוֹ בְעָלָיו בְּמוֹסֵרָה, וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק, אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תָּם חַיָּב וּמוּעָד פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כא וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו, וְשָׁמוּר הוּא זֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין:
פירוש שינויי נוסחאות על בבא קמא ד׳:ט׳
9 ואסור - במיתה | א וא בסוף שורה חייב במיתה ואסור בהנאה.
10 בין2 | א ובין.
11 חבירו | ד חברו.
12 לאחר | ד לאח'.
13 בין5 | א ובין.
14 בין1 2 | א ובין.
15 ובין | ד ובי'.
16 חבירו | ד חברו.
17 בין1 | ד בי'.
18 הקדישו2 | ד הקדשו.
19 בין באונס ובין ברצון הושלם עפ"י תוספתא תמורה רפ"ד, ראה בבה"א.
20 ברצון | א וברצון.