הטור הארוך, ויקרא י׳:ג׳

הוא אשר דבר ה' לאמר. פירש"י והיכן דבר ונקדש בכבודי וכו'. וי"מ היכן דבר וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרץ בהם ה'. והרמב"ן כתב אין צורך לכל זה כי דבר ה' הם מחשבותיו וגזירותיו כמו ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ד' פי' כאשר גזר ה' אף כאן אמר משה המקרה הזה אשר גזר ה' לאמר בקרובי אקדש שלא יהרסו אל קדושתו:

ועל פני כל העם אכבד. שיהיה נוהגים כבוד במשכני:

וידום אהרן. פי' הרמב"ן שהי' בוכה בקול ואז שתק כמו אל תדום בת עיני: