1
יֵאָמֵר אצלנו על מה שהוא קודם לדבר אחר על חמשה פנים. הראשון – הוא הקדימה בזמן, כאמרנו "קדם לאברהם". השני – קדימה בטבע, כחי להאדם, כי אם תרצה לסלק החי תבטל מציאות האדם, ואם תרצה לסלק האדם לא תבטל מציאות החי; הנה נאמר, כי החי הוא יותר קדם מן האדם בטבע, והאדם מתאחר מן החי בטבע. השלישי – הקדימה במדרגה, כשני אנשים, דרך משל, שאחד מהם יושב קרוב אל השלטון והאחר רחוק ממנו, הנה יאמר, שזה קדם לזה במדרגה. הרביעי – הקדימה במעלה, והוא היותר שלם שבשני דברים והנכבד שבהם במין אחד בעינו או בשני מינים מתחלפים; דמיון זה, משני רופאים ושני מדקדקים, אשר אחד מהם יותר חכם מן האחר, הנה נאמר ביותר חכם שבהם, שהוא היותר קודם במלאכה ההיא; וכן אם התחלפו המלאכות, כמו שיהיה אדם חכם, ואם לא יהיה מופלג בחכמה, ואדם אחר מרקד מהיר בריקוד, הנה נאמר בחכם ההוא, שהוא היותר קדם מן המרקד במעלה, כי מלאכת החכמה קודמת אל מלאכת הריקוד במעלה. והחמישי – הקדימה בסבה הוא שיהיו שני דברים מספיקים במציאות, ולא ימצא אחד מהם בלתי האחר, זולת כי האחד מהם סבה למציאות האחר, הנה נאמר בסבה, שהיא יותר קדומה מן המסובב; כמו שנאמר, שעלית השמש היא סבה למציאות היום.