1הזורע פשתן של תרומה, עד שלא הביא שליש יופך, משהביא שליש יקיים דברי ר' מאיר. ר' יהודה או' בשוגג עד שלא הביא שליש יופך, משהביא שליש יקיים, במזיד זה וזה יופך.2הזורע תוספת של תרומה וסאה עולה מתוך מאה גדוליהן חולין. גדולי הקדש אין חייבין עליהן קרן וחומש, ואין משלמין מהן קרן וחומש על מקום אחר אלא לפי חשבון, וחייבין בחלה, הידים והטבול יום אין פוסלין בהן כדרך שפוסלין בחולין.3הדש כיצד יעשה, מביא קפיפה ותולה בצואר בהמה ונותן לתוכה חולין. ר' שמעון או' נותן לתוכה כרשנין, והן יפות להן מהכל.4מאה לגינין של תרומה ואחת של חולין, כולן מותרין. בדבר שזרעו כלה, אבל דבר שאין זרעו כלה לא יעלה, שאין קרקע עולה באחד ומאה. תלש יעלה, ובלבד שלא יתכוין ויתלוש. ר' שמעון או' אף יתכוין ויתלוש ויעלה באחד ומאה.5ליטרא מעשר ראשון שנטעה והרי בה כעשר ליטרין, חייבת בתרומה במעשר ראשון ובמעשר שני. ובמעשר ראשון שבה עושה אותה תרומה ומעשר על מעשר ראשון שנטע.6ליטרא מעשר שיני שנטעה והרי בה כעשר, חייבת בתרומה ובמעשר ראשון ובמעשר שיני, וחוזר ופודה את מעשר שיני שנטע.7המנכש את הכותי בחסיות, אע"פ שפירותיו טבל, לא יאכל מפירותיהן עריי. ר' שמעון בן לעזר או' במוצאי שביעית עם ישראל מותר.8המפריש חבילי תלתן של מעשר, הרי זה פודה את העץ ואת הזרע. ר' נתן בר יוסף או' שתילי בצלים עד שלש שנים אסורין, מיכן והלך מותרין.9תלתן שנפלה לתוך הבור של מים, ר' מאיר אוסר, ור' יהודה מתיר. אמ' ר' שמעון במה דברים אמורים בזמן ששקעה, אבל לא שקעה הרי זו מותרת. תפוח שרסקו ונתנו לתוך העיסה וחמצה, ר' יוסה אומ' אין חימוצו חמוץ. אחד נותן טעם לשבח ואחד נותן טעם לפגם, זה וזה אסור דברי ר' מאיר. ר' שמעון אומ' לשבח אסור, לפגם מותר, כגון החומץ שנפל לגריסין.10גריסין שנפלו לתוך הבור של מים, תמרים שנפל על גביהן יין, גרוגרו' שנפל על גביהן שמן, הרי זה אסור, ור' שמעון מתיר.11שאר של תרומה שנפל לתוך העיסה והגביהו, ואחר כך נתחמץ מותר.12שאר של שביעית שנפל לתוך העיסה, ידע בו ואחר כך נתחמץ, אסור.13שאר של תרומה ושל שביעית שנפלו לתוך העיסה, לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ, ונצטרפו וחמצו, אסור לזרים. ר' לעזר בי ר' שמעון מתיר לזרים. היה בזה כדי לחמץ ובזה כדי לחמץ, ונצטרפו וחמצו, אסור לכהנים. ר' לעזר בי ר' שמעון מתיר לכהנים.14יין של תרומה שנפל על גבי פירות ידיחם, והן מותרין. נפל על גבי יין וכן שמן של תרומה שנפל על פירות, ידיחם והן מותרין. וכן על גבי יין, יקפה אותו, והיין מותר. נפל על גבי ציר, יקפינו כדי שיבטל טעם שמן שבו.15כלים שסכן בשמן טמא וחזר וסכן שמן טהור, או שסכן שמן טהור וחזר וסכן שמן טמא, ר' ליעזר או' אחר הראשון אני בא. וחכמים או' אחר האחרון. שר' ליעזר או' יהא אדן סך את כליו שמן טמא וחוזר וסכן שמן טהור, כשהן מוציאין אין מוציאין אלא מן הראשון. וחכמים או' יהא אדם סך את כליו שמן טהור וחוזר וסכן שמן טמא, כשהן מוציאין אין מוציאין אלא מן האחרון. כלים שסכן שמן טמא ונגבו משתמש בהן בטהרה. חזרו ויצאו מהן משקין, טמאין.16קדירה שבשל בה בשר, לא יבשל בה חלב. חלב, לא יבשל בה בשר. חולין, לא יבשל בה תרומה. תרומה, לא יבשל בה חולין, ואם בשלן הרי זה בנותן טעם.17היו לפניו שתי קדרות, אחת של תרומה ואחת של חולין, ולפניו מדוכה אחת של תרומה, נתן לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נתן, הריני או' לתוך של חולין נתן. היו לפניו שתי מדוכות, אחת של חולין ואחת של תרומה, ולפניו קדרה אחת של חולין, נתן מאחת מהן ואין ידוע מאי זה מהן נתן, הריני או' מתוך של חולין נתן.18היו לפניו שתי קדרות, אחת של חולין ואחת של תרומה, ולפניהן שתי מדוכות אחת של תרומה ואחת של חולין, נתן משתיהן ואין ידוע אם מזו לתוך זו ואם מזו לתוך זו, הריני או' תרומה לתוך תרומה נתן וחולין לתוך חולין נתן.19אם היה טבל מעשר ראשון ומעשר שיני הרי זה אסור, שלא התירו ספק דמוע אלא לדבר שיש לו מתירין.20חתכה אסורה שנתערבה בחתכות, אפלו הן אלף, כולן אסורות. הרוטב, בנותן טעם. אם נמחה, הרי זה בנותן טעם.21חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין, וכן פרוסה של לחם הפנים שנתערבה במאה חתיכות של חולין, הרי אילו יעלו. ר' יהודה או' לא יעלו.22חתיכה של חטאת טמיאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאת טהורה, וכן פרוסה של לחם הפנים טמא שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהור, הרי אילו יעלו. ר' יהודה או' לא יעלו. וכן במנחות, וכן בחלות תודה. הטבל ויין נסך, מין במינו כל שהוא, ושלא במינו בנותן טעם. ושאר כל האסורין בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם.
