1היה ר' מאיר אומ' מניין אתה אומ' שבמדה שאדם מודד, בה מודדין לו, שנ' בססאה בשלחה תריבנה. אין לי אלא שמדד בסאה, מנין מדד בקב, וחצי קב, תרקב, וחצי תרקב, רובע, וחצי רובע, תומן, ועוכלה, ת"ל כי כל סאון סואן ברעש, הרי כאן חשבונות הרבה. אין לי אלא דבר הבא במדה, מניין שאפי' פרוטות מצטרפות לחשבון גדול, ת"ל אחת לאחת למצוא חשבון.2וכן אתה מוצא בסוטה שבמדה שמדדה, בה מדדו לה. היא עמדה לפניו, כדי שתהא נאה לפניו, לפיכך כהן מעמידה לפני הכל, להראות קלונה, שנ' והעמיד הכהן את האשה לפני ה'.3היא פירסה לו סדין, לכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ומניחה תחת רגליו. היא קולעה לו שערה, לפיכך כהן סותרו. היא קישטה לו פניה, לפיכך פניה מוריקות. היא כחלה לו עיניה, לפיכך עיניה בולטות.4היא הראתו באצבעה, לפיכך צפרניה נושרות. היא הראתו את בשרה, לפיכך כהן קורע חלוקה, ומראה קלונה לרבים. היא חגרה לו בציצים, לפיכך כהן מביא חבל מצרי וקושר למעלה מדדיה, וכל הרוצה בא ורואה. היא פשטה לו יריכה, לפיכך יריכה נמסית. היא קבלתו על כריסה, לפיכך בטנה צבה. היא האכילתו מעדנים, לפיכך מנחתה מאכל בהמה. היא השקתו יינות משובחין בכוסות משובחין, לפיכך כהן משקה אותה מים מרים במקידה של חרס.5היא עשתה בסתר, שנ' ועין נואף שמרה נשף לאמר וגו', ואינה יודעת שהיושב בסתרו של עולם פנים שם עליה, שנ' וסתר פנים ישים, מלמד שהמקום מוציא סתרה בגלוי, שנ' תכסה שנאה.6אנשי מבול לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם, שנ' בתיהם שלום מפחד וגו' שורו עבר ולא יגע' וגו' ישלחו כצאן וגו' ישאו כתף וגו' יבלו בטוב ימיהם וגו'.7היא גרמה להם, ויאמרו לאל סור ממנו, מה שדי כי נעבדנו, אמרו אין לו עלינו טריחות אלא שתי טיפות של גשמים, הרי יש לנו נהרות ומעיינות שאנו מסתפקין מהן בימות החמה ובימות הגשמים, שנ' ואד יעלה מן הארץ.8אמ' להם המקום בטובה שהטלתי לכם, בה אתם מתגאין לפני, בה אני נפרע מכם, מהו אומ', ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ.9ר' יוסה בן דורמסקית אומ' אנשי מבול לא נתגאו לפני המקום אלא בגלגלי עין שדומין למים, שנ' ויראו בני האלים את בנות האדם וגו', אף המקום לא נפרע מהן אלא בגלגלי מים שדומה לעין, שנ' ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וגו'.10אנשי מגדל לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם, שנ' ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם, ואין ישיבה אלא אכילה ושתייה, שנ' וישב העם לאכל ושתה. היא גרמה להם, ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו', מהו אומ' ויפץ ה' אותם וגו'.11אנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם, שנ' ארץ ממנה יצא לחם וגו' מקום ספיר אבניה וגו' נתיב לא ידעו עיט וגו' לא הדריכוהו וגו'.12אנשי סדום אמרו הואיל ומזון יוצא מארצנו, וכסף וזהב יוצא מארצנו, ואבנים טובות ומרגליות יוצאות מארצנו, אין אנו צריכין שיבאו בני אדם עלינו, אין באין עלינו אלא לחסרנו, נעמוד ונשכח את הרגל מבינותינו. אמר להם המקום בטובה שהשפעתי לכם אתם משכחין את הרגל מביניכם, אני אשכח אתכם מן העולם, מהו אומ' פרץ נחל וגו' לפיד בוז וגו' ישליו אוהלים וגו', וכן הוא אומ' חי אני נאם ה' אלים אם עשתה סדום אחותך וגו' הנה זה עון סדום אח' גאון שבעת לחם וגו' וכל כך ויד עני ואביון לא החזיקה ותגבהינה ותעשינה תועבה, מהו או' ואסיר אתהן כאשר ראיתי.13מצרים לא נתגאו לפני המקום ברוך הוא אלא במים, שנ' ויצו פרעה לכל עמו לאמר, אף המקום ברוך הוא לא נפרע מהם אלא במים, שנ' מרכבות פרעה וחילו ירה בים.14סיסרא לא נתגאה לפני המקום ברוך הוא אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר, שנ' באו מלכים נלחמו וגו', אף המקום ברוך הוא לא נפרע מהן אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר, שנ' מן שמים נלחמו וגו', ולא זזו משם, ולא סנפוהו, מפני שהוא גולייר.15שמשון בעיניו מרד, שנ' ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי וגו', אף הוא בעיניו לקה, שנאמ' ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו וגו'. ר' או' תחלת קלקלתו בעזה היתה, אף עונשו לא היתה אלא בעזה.16אבשלום בשערו מרד, שנ' וכאבשלום לא היה איש יפה וגו' ובגלחו את ראשו וגו', לפיכך לקה בשערו. ר' יהודה הנשיא אומ' אבשלום נזיר עולם היה, ואחד לשנים עשר חדש היה מגלח, שנ' ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם וגו' כי נדר נדר עבדך וגו'. ר' נהוראי אומ' אחד לשלשים יום היה מגלח, שנ' והיה מקץ ימים לימים וגו'. ר' יוסה אומ' כל ערב שבת היה מגלח, שכן דרך מלכים לגלח מערב שבת לערב שבת, כמה שנ' בכהנים וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וגו', ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך, מה שאין בני טבריה ובני צפורי מגלחין כן. ולפי שבא על עשר פלגשי אביו, לפיכך נתלו בו עשר לונכיות, שנ' ויסבו עשרה נערים וגו'.17ולפי שגנב שלש גנבות, לב אביו, ולב בית דין, ולב כל ישראל, לפיכך נתקעו בו שלשה שבטים, שנ' ויקח שלשה שבטים בכפו וגו'.18סנחריב לא נתגאה לפני המקום אלא על ידי מלאך, שנ' ביד מלאכיך חירפת וגו' אני קרתי ושתיתי מים זרים, אף המקום ברוך הוא לא נפרע מהן אלא על ידי מלאך, שנ' ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' וגו'. וכולם מלכים קשורי כתרים בראשיהם.19נבוכדנצר אמ' אין באי העולם כדי לדור ביניהם, אלא אעשה לי עב קטנה ואדור בתוכה, שנ' אעלה על במתי עב אמ' לו המקום ברוך הוא ואתה אמרת בלבבך וגו', אני מורידך לבאר שחת, מהו אומ' אך אל שאול תורד ואל ירכתי בור. אתה אמרת אין באי עולם כדי לדור ביניהם, ומן אנשא לך טרדין וגו' בה שעתא מילתא ספת על נבוכדנצר ומן אינשא טריד וגו', כלא מטא על נבוכדנצר לקצת ירחין תרי עשר.
