תוספות על תמורה י״ד ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על תמורה י״ד ע״ב:ג׳ תוספות על תמורה י״ד ע״ב:כ״א »

1 זבחים פתח ↗

נִמְצְאוּ זָבִין וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם״ – תֵּן מַחֲנֶה לָזֶה וּמַחֲנֶה לָזֶה. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מַאי, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לָא הֲוַאי?! נִמְצְאוּ זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין לְמָקוֹם אֶחָד, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״בָּדָד יֵשֵׁב״ – שֶׁלֹּא יֵשֵׁב טָמֵא אַחֵר עִמּוֹ! אֶלָּא לְעוֹלָם כּוּלְּהוּ תְּלָתָא הָווּ; וּמַאי לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁתֵּי מַחֲנוֹת – לִקְלִיטָה. מִכְּלָל דִּבְמִדְבָּר הֲוַאי קָלְטָה מַחֲנֵה לְוִיָּה? אִין; וְהָא תַּנְיָא: ״וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם״ – בְּחַיֶּיךָ מָקוֹם, מְקוֹמֶךָ; ״אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה״. מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין בַּמִּדְבָּר. לְהֵיכָן גּוֹלִין? לְמַחֲנֵה לְוִיָּה. מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁהָרַג – גּוֹלֶה מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ, וְאִם גָּלָה לְפִלְכּוֹ – פִּלְכּוֹ קוֹלְטוֹ. מַאי קְרָא? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: ״כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב״ – עִיר שֶׁקְּלָטַתּוּ כְּבָר. בָּאוּ לַגִּלְגָּל. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל נִידָּר וְנִידָּב – הָיָה קָרֵב בְּבָמָה, שֶׁאֵין נִידָּר וְנִידָּב – אֵין קָרֵב בְּבָמָה. מִנְחָה וּנְזִירוּת – קְרֵיבִין בְּבָמָה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קֵרְבוּ יָחִיד אֶלָּא עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים בִּלְבָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר – מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל. וּמַה בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לְבֵין אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל? אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ בָּמוֹת מוּתָּרוֹת, אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל הָיוּ הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת. וּבָמָתוֹ שֶׁבְּרֹאשׁ גַּגּוֹ לֹא הָיָה מַקְרִיב עָלֶיהָ אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁהַצִּבּוּר מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר – מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל; וְכָאן וְכָאן לֹא קָרְבוּ יָחִיד אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף צִבּוּר לֹא הִקְרִיבוּ אֶלָּא פְּסָחִים

2 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות פתח ↗

מת אחד כו' וסופר כו'. ע' כאן בגמ' דאמר נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאין וכ"כ בזה דס"ל דהוה כאילו בשעת נזירות קבע נזרו עליהם וע' בהך דזבחים דף ס"ז ע"ב קבע נדרא ע"ש ושם דף ק"י ע"א גבי קביעותא דמנא דהוה מחלוקת וע' בספרי פ' נשא פ' ל"ח דאם קבע נזרו שיגלח על ק' עולות דמחויב לעשות כן ועמש"כ התוס' תמורה דף י"ד ע"ב ד"ה סמי וה"נ ס"ל לר' יהושע כן ולכך צריך להביא בב"א אך אנן לא ס"ל כן רק דקרבנות הוין ממילא ולכך יכול להביאן לחצאין וע' מש"כ התוס' כאן דף י' ע"ב ד"ה ב"ש:

16 ותנן המנחות והנזירות בבמת יחיד דברי ר' מאיר - הוה מצי לשנויי תנאי היא שהרי בפ' בתרא דזבחים דף קיז. פליגי רבנן עליה דרבי מאיר ומסיק התם דמנחות ונזירות איכא בינייהו:

17 סמי מכאן נזירות - וה"ה דצריך כמו כן למיסמייה מההיא דפ' בתרא דזבחים דף קיז: ע"ש דאמר מנחות ונזירות איכא בינייהו:

1 תמורה פתח ↗

וּתְנַן: הַמְּנָחוֹת וְהַנְּזִירוֹת קְרֵיבִין בְּבָמַת יָחִיד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר! סְמִי מִכָּאן ״נְזִירוֹת״.

2 צפנת פענח על התורה פתח ↗

ספרי, שם.מת אחד וכו׳ וסופר וכו׳. ע׳ כאן בגמ׳ דאמר נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאין. וכ״כ בזה דס״ל דהוה כאילו בשעת נזירות קבע נזרו עליהם. וע׳ בהך דזבחים דף ס״ז ע״ב קבע נדרא ע״ש, ושם דף ק״י ע״א גבי קביעותא דמנא דהוה מחלוקת. וע׳ בספרי פ׳ נשא פיסקא ל״ח דאם קבע נזרו שיגלח על ק׳ עולות דמחויב לעשות כן. ועמש״כ התוס׳ תמורה דף י״ד ע״ב ד״ה סמי. וה״נ ס״ל לר׳ יהושע כן, ולכך צריך להביא בב״א, אך אנן לא ס״ל כן רק דקרבנות הוין ממילא ולכך יכול להביאן לחצאין. וע׳ מש״כ התוס׳ כאן דף י׳ ע״ב ד״ה ב״ש.

« תוספות על תמורה י״ד ע״ב:ג׳ תוספות על תמורה י״ד ע״ב:כ״א »