תוספות על שבועות ד׳ ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על שבועות ד׳ ע״ב:ט׳ תוספות על שבועות ה׳ ע״א:ג׳ »

11 דְּתַנְיָא: ״מַרְצֵעַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָה, הַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָקַחְתָּ״ – כׇּל דָּבָר שֶׁנִּלְקָח בַּיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: ״מַרְצֵעַ״ – מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד, שֶׁל מַתֶּכֶת; אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת.

פירוש תוספות על שבועות ד׳ ב:י״א

11 דתניא מרצע. הוי מצי לאיתויי מההיא דהקומץ רבה מנחות דף כח: גבי מנורה של עץ ושל אבר ושל גיסטרון רבי פוסל ור' יוסי בר' יהודה מכשיר:

12 הסול והסירה והמקדח. זו ואין צ"ל זו קתני דהמקדח ומחט ומכתב ה"ל למיתני ברישא דמודה בהו רבי שהן של מתכת:

13 לרבות כל דבר הנלקח ביד. לאו דוקא דהא ממעט סם:

« תוספות על שבועות ד׳ ע״ב:ט׳ תוספות על שבועות ה׳ ע״א:ג׳ »