תוספות על נדרים מ״ט א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים מ״ט א:ט׳
9 לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרַכִּיכֵי, הָא — בְּאַשּׁוּנֵי. רָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר: הָא — בְּקַרָא גּוּפֵיהּ, וְהָא — בְּגַוֵּויהּ דִּקְרָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: לוּלִיבָּא דְקַרָא בְּסִילְקָא, לוּלִיבָּא דְכִיתָּנָא בְּכוּתָּחָא. וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ.
פירוש תוספות על נדרים מ״ט א:ט׳
9 ברכיכי - מועילים לחולים:
10 באשוני - פירוש קשות הם רעות לחולה שאינן מבושלות כצורך:
11 בקרא גופה - פירוש חיצון שבקרא קשה הוא ורע לחולה:
12 בגויה - רך שבתוכו יפה לחולה:
13 לוליבא דקרא - כל דבר שהוא רך קרי לוליבא:
14 בכותח - טוב ליתן בכותח:
15 ודבר זה אסור לאומרו בפניהם - שמלעיגים עלינו ואומרין שאנו קובעים מילי דחוכא ואיטלולא בהש"ס ובקונט' פירש שאסור ללמוד להם שום תקנה ולא נראה: