תוספות על נזיר ס״ג א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר ס״ג א:א׳
1 מַתְנִי׳ נָזִיר שֶׁגִּילַּח, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא, אִם טוּמְאָה יְדוּעָה — סוֹתֵר, וְאִם טוּמְאַת תְּהוֹם — אֵינוֹ סוֹתֵר. אִם עַד שֶׁלֹּא גִּילַּח, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — סוֹתֵר.
פירוש תוספות על נזיר ס״ג א:א׳
1 נזיר שגילח - תגלחת טהרה ונודע שהוא טמא אם טומאה ידועה היא סותר ואם טומאת התהום היא כלומר שנודע לו שבמקום שעבר היתה טומאת התהום ובגמרא מפרש איזו היא טומאת התהום שאין אחד בעולם מכירה והכי הילכתא גמירי לה:
2 אם עד שלא גילח - נודע לו בין כך ובין כך סותר בין בטומאה ידועה בין בטומאת התהום דכי גמירי טומאת התהום דלא סתרה דוקא כשנודע לו אחר שגילח אבל נודע לו קודם שגילח סותר: