תוספות על נזיר ד׳ ב:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר ד׳ ב:כ״א
21 וּנְזִיר עוֹלָם הֵיכָא כְּתִיב? דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה׳ בְּחֶבְרוֹן״, וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים״.
פירוש תוספות על נזיר ד׳ ב:כ״א
21 ונזיר עולם היכא כתיב - כלומר שמותר להקל ומייתי מאבשלום שהיה מיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:
22 את נדרי אשר נדרתי - וסתם נדר משמע ליה נזירות ועוד אחר שלא היה מגלח אלא מימים לימים משמע שהכביד עליו שערו מכלל דנזירות נדר: