תוספות על נזיר ל״ט ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר ל״ט ע״ב:א׳ תוספות על נזיר ל״ט ע״ב:ג׳ »

1 נזיר פתח ↗

וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: נָזִיר שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִסְטִים, וְשִׁיְּירוּ בּוֹ כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ — אֵינוֹ סוֹתֵר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּתַחַת רָבֵי, לִיסְתּוֹר! כְּגוֹן שֶׁגִּילְּחוּהוּ אַחַר מְלֹאת. וּמַנִּי — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: כׇּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר.

2 תוספתא כפשוטה על נזיר פתח ↗

33. ר' יהודה אומ' משם ר' ליעזר לא סתר אלא שבעה. וכ"ה במשנתנו פ"ג מ"ג הנ"ל, אלא שלא נזכר שם ר' יהודה, ועיין מ"ש להלן, שו' 36, ד"ה ר' יהודה. ור' יהודה שנה משנת אביו ששנה את משנת ר' אליעזר, עיין להלן זבחים ספ"ב ומקבילה בבבלי מנחות י"ח א'.ולעצם העניין אף כאן נחלקו הראשונים בטעמו של ר' אליעזר. ובמיוחס לרש"י ו' ב' בלשון ראשון פירש שלר' אליעזר מונה י"ד יום, והיינו ז' ימי טומאה, ומזה בשלישי ובשביעי ומגלח, ואח"כ מונה כנגדן ז' ימים כדי שיגדל שערו כדי לכוף ראשו לעיקרו, ומגלח תגלחת טהרה, עיין בבלי ל"ט ב' ובמיוחס לרש"י שם.27ועיין בתוספ' רי"ד ו' ב', ד"ה ר' אליעזר. אבל עיי"ש ט"ז ב', סד"ה ניטמא. אבל בלשון שני פירש שם שאינו מונה אלא ז' ימים כדי שיוכל להטהר, ומגלח תגלחת טהרה מיד אחרי שטהר. וכן פירשו בתוספות ו' א', ד"ה נטמא ועיין גם בתוספות ל"ט ב', ד"ה כגון, וד"ה וקים ובתוספות רי"ד ט"ז ב', סד"ה ניטמא,28עיין לעיל, הע' 27. ובנימוקי ר' עזריאל הנ"ל.ולהלן, שו' 40, מפורש בתוספתא כלשון ראשון שבמיוחס לרש"י שמונה ז' ימים בטהרה חוץ מז' ימי טומאה. וכן מוכח בירושלמי פ"ג סה"ה, נ"ב ע"ד: כמה דתימר תמן על דר' אליעזר בתחילה והוא שיהא לו מהיכן להפיל, ובסוף אעפ"י שאין לו מהיכן להפיל? אמר ר' זעיר' קומי ר' מנא ולא מתני' היא ניטמא יום אחד ומאה סותר שלשים, ור' אליעזר אומ' לא סותר אלא ז'. א"ל שמענו שהוא סותר, שמענו שהוא מביא קרבן כלומר, בתמיה. ומכאן הוכחה גמורה שהירושלמי פירש שלר' אליעזר סותר שבעה חוץ מימי הטומאה, שאם לא כן הרי אין כאן סתירה כלל, ובוודאי שצריך למנות שבעה, כדי שיוכל להביא קרבנותיו בטהרה, כמו שהוכיח בקרן אורה י"ט ב', ד"ה והנה התוס', ודלא כשי"ק שם, ד"ה ולא מתני' היא. וכן מבואר משיטת הירושלמי שאינו אלא מגלח את השער שנטמא, ואינו מביא קרבן.29ועיין בקרן אורה ל"ט ב', ד"ה ונראה. ובהגהות הרד"ל י"ט ב' כתב שאינו אלא דיחוייא בעלמא, אבל אין צורך בזה, ועיין מ"ש בצפנת פענח פ"ו מה' נזירות ה"ד. ולפי זה מונה ז' ימים ונטהר ומגלח את השער שנטמא, ומונה שבעה ימים בטהרה בשביל שיגדל השער בטהרה כדי לכוף ראשו לעיקרו ומגלח בטהרה, כבבלי ל"ט ב'. ובירושלמי פ"ג ה"ג, נ"ב ע"ג, משמע שמחלוקת אמוראים היא אם מונה לר' אליעזר ז' ימים גרידא כשיטת רוב הראשונים, או ארבעה עשר יום, כשיטת המיוחס לרש"י בלשון ראשון הנ"ל, וכשיטת התוספתא.

2 לסתור - דהא ס"ד מלתחת רבי פירוש דהא הוכחנו דמלתחת רבי וא"כ לא נשאר משער שהיה בו משעת קבלת נזירות כדי לכוף ראשו לעיקרו אלא ש"מ מלעיל רבי ואותו שנשאר היינו אותו דמעיקרא:

3 כגון שגלחוהו אחר מלאת - ביום ל' ומני ר' אליעזר היא דאמר כל אחר מלאת ז' סותר אם נטמא עד שיזה ג' וז' וכן אם גלחוהו ביום ל' סותר ז' שלא יכול לגלח תגלחת נזרו עד אחר ז':

« תוספות על נזיר ל״ט ע״ב:א׳ תוספות על נזיר ל״ט ע״ב:ג׳ »