תוספות על נזיר כ״ד ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר כ״ד ע״ב:ד׳ תוספות על נזיר כ״ד ע״ב:ז׳ »

6 שֶׁלְּאַחַר מִיתָה מְנָלַן, דְּתַנְיָא: הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ — לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהָבִיא בְּכוּלָּן שְׁלָמִים.

פירוש תוספות על נזיר כ״ד ב:ו׳

6 שלאחר מיתה - דתנן גרסינן דמשנה היא פ"ג דמעילה דף יא. המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין לא נהנין מדרבנן או שמא אפילו מדאורייתא אסור אע"ג דקיימא לשלמים מידי דהוה אשלמים מחיים דנהי דמעילה ליכא איסור דאורייתא איכא:

7 מפני שראוין כולם לבא שלמים - דכיון שלא פירש כלום אם יתרמי לו בהמה שמינה יביא בכולן שלמים אם ירצה והשאר יביא מביתו ולכך אין מועלין בהן:

« תוספות על נזיר כ״ד ע״ב:ד׳ תוספות על נזיר כ״ד ע״ב:ז׳ »