תוספות על נזיר י״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר י״ב ע״א:ח׳ תוספות על נזיר י״ב ע״ב:ו׳ »

4 טַעְמָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵירֶנּוּ״, הָא לָאו הָכִי — אַפּוֹטְרוֹפּוֹס מֵיפֵר. וְאִילּוּ גַּבֵּי דִידֵיהּ תַּנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״כׇּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי יְהוּ קַיָּימִין״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי הֵן מוּפָרִין״, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוּפָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מוּפָר.

פירוש תוספות על נזיר י״ב ב:ד׳

4 טעמא דכתב רחמנא אישה יפירנו - ניחא ליה לאותובי גם לר' יאשיה דמדר' יונתן מצי לאותובי בהדיא:

5 הרי הן קיימין לא אמר כלום - דהקמה בטעות הוא דשמא תדור בדבר שא"א ליה להקים:

« תוספות על נזיר י״ב ע״א:ח׳ תוספות על נזיר י״ב ע״ב:ו׳ »