תוספות על מועד קטן כ״ח

1 מה פרה אדומה מכפרת. פירוש על מעשה העגל וכדאמרינן במדרש משל לבן השפחה שטינף פלטירין של מלך אומר המלך תבא אמו וכו':

2 מיתת אהרן לבגדי כהונה. דכתיב במדבר כ׳:כ״ו והפשט את אהרן את בגדיו ואהרן יאסף ומת שם וכן פי' בקונטרס ואין לפרש מיתת בני אהרן לבגדי קדש ילבש לפי שאינו סמוך כ"כ:

3 מה בגדי כהונה מכפרין. בזבחים כו' דף פח::

4 חטופה ודחופה. לא ידענא מאי שנא הוא ומנא ליה:

5 ואדבר אל העם בבקר. פי' וחלתה ומתה:

6 הן קרבו וכו'. לאו דוקא דלא אשכחנא דמשה היה חולה וביום מותו כתב הרבה סוטה יג: ופסע כמה פסיעות בבת אחת כדפירש בפירוש חומש:

7 מת בחמשים זו היא מיתת כרת. בירושלמי פ"ב דביכורים דייק מאל תכריתו שבט הקהתי במדבר ד׳:ג׳ ועבודתם עד חמשים דכתיב שם ח מבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ועוד מימי שנותיו ע' שנה דל עשרין דלא איענש עליהן נשתיירו חמשים כדאי' שבת פט: ותימה לפי' דהא משמע בשמעתין דבחמשים משנולד קאמר ועוד יהא חמשים לאחר שנתחייב כרת והוא מיתת כל אדם:

8 ומיתה בידי שמים בששים. בירושלמי מפיק ממתי מדבר דאמרינן לא מת אחד מהן פחות מבן ששים ומיתה דהכא משמע זו היא מיתה בידי שמים וכרת בחמשים עד ששים ולא ששים בכלל וזהו שזרעו נכרת וי"מ דחמשים היא מיתה שבידי שמים וכי איתא בהדי זרעו הוי כרת וששים מיתת כל אדם ובשבת פרק שני כה. בד"ה כרת ובריש יבמות ב. בד"ה אשת אחיו הארכתי:

9 אלא במזלא תליא מילתא. והקשו בתוספות הא דאמרן בסוף שבת דף קנו. ושם אין מזל לישראל וי"ל דלפעמים משתנה ע"י מזל כי הנהו דהתם ופעמים שאין משתנה כדאמרינן בתענית דף כה. גבי רבי אלעזר בן פדת דא"ל ניחא לך דאחריב עלמא דאולי אברי' בעידנא דמזוני:

10 שתין הלולי. יש מפרשים לאו דוקא:

11 ספין. חשוב למחר הוא ו היא מתה ואין כל בריה ספונה כתובות עב. פירוש חשובה ובמדרש ילמדנו אין העובדי כוכבים ספונים כלום שנא' ישעיהו מ כל הגוים כאין נגדו וכן פירש בערוך והביא עדיין ראיות אחרות:

12 מאן רקיע. פי' מתוקן ותפור ונעלות בלות ומטולאות יהושע ט תרגום בלן ומרוקעים למתפרות כסתות יחזקאל יג תרגומו דמחטטים רקיעי חשוך והוא לשון ישמעאל חתיכת בגד תפורה על הקרע בערוך ועוד הביא דאמרינן בפ' לא יחפור ב"ב דף כ. חזי למרקע לבוש מיהו יש ספרים כתוב שם לקרעא:

13 בלע המות'. כדי לסיים בדבר הטוב משום דמועד קטן הוא סוף סדר מועד ומה"ט מתרץ הרב רבי יעקב מאורליינ"ש הא דאתחיל סדר נשים בט"ו נשים אע"ג דאתחיל בפורענותא לא מתחיל כדאמרינן ביש נוחלין ב"ב דף קח. ותירץ דסומכין פורענות דמועד קטן אצל פורענות דיבמות דסמכינן פורענותא לפורענותא ונחמתא לנחמתא:

14 צדקיהו מלך יהודה. צדיק גמור היה. אבל במקרא לא מצינו יותר כי אם שצוה להעלות ירמיהו מן הטיט:

15 ינחם כתיב. בכתובות דף סט:. פירשנו בענין אחר שלא כפירוש הקונטרס דהכא:

16 וליטול מנה יפה ראשון. פי' יש לישראל ליתן לו אבל הוא אין לו ליטול כדאמרינן פ' מקום שנהגו פסחים דף נ: הנותן עיניו בחלק יפה כו' מיהו נראה לי דכהן כיון שזהו דינו יכול לראות סימן ברכה ואע"פ שאומרים בפ' הזרוע חולין קלג. ונתן ולא שיטול מעצמו אין זה לוקח מתנות כי אם רואה שפיר מה שהוא רוצה ואומר ליתן לו: וע' תוס' גיטין נט: בד"ה וליטול מנה: