תוספות על מנחות כ״ג ב:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות כ״ג ב:כ׳
20 תָּא שְׁמַע: תִּיבְּלָהּ בְּקֶצַח, בְּשׁוּמְשְׁמִין, וּבְכׇל מִינֵי תַּבְלִין – כְּשֵׁרָה. מַצָּה הִיא, אֶלָּא שֶׁנִּקְרֵאת מַצָּה מְתוּבֶּלֶת. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּאַפֵּישׁ לַהּ תַּבְלִין טְפֵי מִמַּצָּה.
פירוש תוספות על מנחות כ״ג ב:כ׳
20 תיבלה בקצח כו'. כדתניא לענין מצה מיתניא כדקתני מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת ובתוספתא דפסחים פ"ב תני כה"ג יוצאין במצה מתובלת אבל ברייתא זו לא אשכחן. לא במנחות ולא בפסחים:
21 קסלקא דעתך דאפיש לה תבלין טפי ממצה. אע"פ שאין דרך לעשות כן פעמים שנאספין תבלין במקום אחד ואכל מאותו צד שיש בו רוב תבלין: