תוספות על מעילה י״א א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 ואם עד שלא כיפרו בעליה תרעה עד שתסתאב - לא קאי אנמצאת בעלת מום דמאי עד שתסתאב הרי היא כבר בעלת מום אלא קאי אעיברה שנתה אי נמי קאי אבעלת מום ומאי תרעה כגון שנמצא בעל מום עובר דמיד נדחית מהקרבת מזבח וקאמר תרעה אותה שנמצאת עד שתסתאב ויפול בה מום קבוע דאז יהיה מותר למוכרה ולהוציאה לחולין ויביא בדמיה אחרת שיקרב למזבח:
2 ועושה תמורה ומועלין בה - כיון דלא כיפרו בעליה משום דלא אזלא לאיבוד כדאמר תרעה כו':