תוספות על חולין ס״ב ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על חולין ס״ב ע״ב:ה׳ תוספות על חולין ס״ג ע״א:ה׳ »

7 אָמַר אַבָּיֵי: תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא חַד מִשְּׁמוֹנָה סְפֵיקוֹת הוּא, וְהַיְינוּ מַרְדּוּ. אָמַר רַב פָּפָּא: תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא אֲסִירָא, תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא שַׁרְיָא, וְסִימָנָיךְ – ״עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית״. דְּרַשׁ מָרִימָר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא אֲסִירָא, חַזְיוּהָ דְּדָרְסָה וְאָכְלָה, וְהַיְינוּ גֵּירוּתָא.

פירוש תוספות על חולין ס״ב ב:ז׳

7 תרנגולתא דאגמא שריא תרנגולא דאגמא אסירא - אין לפרש שהנקבה מותרת והזכר אסור דכל היוצא מן הטהור טהור אלא שני מינים הם הקרואים כך ובין בזה ובין בזה הזכר והנקבה שוין:

8 חזיוה רבנן דדרסה ואכלה - מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה ובהאי סימנא לחודיה היו אוכלים אותו דלא חיישינן לפרס ועזניה דלא שכיחי בישוב או קים ליה בגויה דלאו ממין פרס ועזניה הוא:

« תוספות על חולין ס״ב ע״ב:ה׳ תוספות על חולין ס״ג ע״א:ה׳ »