תוספות על חולין מ״ג ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ג ב:י״ג
13 חוּמְרֵי דְּרַב, דְּאָמַר רַב: בְּמַשֶּׁהוּ. וְהָאָמַר רַב: מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא! כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא. אִי שְׁמוּאֵל, הָאָמַר: בְּרוּבּוֹ! כְּרַב, דְּאָמַר: בְּמַשֶּׁהוּ.
פירוש תוספות על חולין מ״ג ב:י״ג
13 כשמואל דאמר לאו מקום שחיטה הוא - ואפי' למאן דמכשיר בפ"ק לעיל חולין יט. הגרים שליש ושחט שני שליש שאני גרגרת דלא מיטרפא במשהו עד דאיכא רובא:
14 אי כשמואל הא אמר ברובו - אע"ג דשמואל פוסל בפ"ק לעיל חולין כ. הגרים שליש ושחט שני שליש גבי כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר למליקה הכא בעי למימר דרבא לא פסיל מהאי טעמא אלא משום חומרי דרב וחומרי דשמואל: