תוספות על בבא מציעא י׳ א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על בבא מציעא י׳ ע״א:י״א תוספות על בבא מציעא י׳ ע״א:י״ד »

12 אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵירוֹ – קָנָה חֲבֵירוֹ. וְאִם תֹּאמַר מִשְׁנָתֵינוּ, דְּאָמַר ״תְּנָהּ לִי״, וְלָא אָמַר ״זְכָהּ לִי״.

פירוש תוספות על בבא מציעא י׳ א:י״ב

12 א"ר יוחנן המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו - ואע"ג דאית ליה לרבי יוחנן בפרק הכותב כתובות דף פד: ושם ד"ה ואמר ובפ"ק דגיטין דף יא: ושם ד"ה התופס תופס לבע"ח לא קני היינו דוקא היכא דלא שייך מגו דזכי לנפשיה דאין הלוה חייב כלום לתופס אבל במציאה דאיכא מגו קנה:

13 ולא אמר זכי לי - וא"ת דבפ"ק דגיטין שם קאמר ר' יוחנן כל האומר תנו כאומר זכו וי"ל דשאני התם דדעת אחרת מקנה אותו:

« תוספות על בבא מציעא י׳ ע״א:י״א תוספות על בבא מציעא י׳ ע״א:י״ד »