תוספות על בבא בתרא קכ״ב א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קכ״ב א:ט׳
9 אָמַר מָר: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים. אִידַּךְ לְמַאן? אָמַר רַב חִסְדָּא: לְנָשִׂיא, דִּכְתִיב: ״וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, אֵימָא רוּנְגָּר בְּעָלְמָא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתָר לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה, לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר״.
פירוש תוספות על בבא בתרא קכ״ב א:ט׳
9 ואידך למאן. אע"ג דכתיב שער לוי אחד הא כתיב נמי שער יוסף אחד דלא מנו שבט יוסף אלא כאחד:
10 לא סלקא דעתך דכתיב הנותר לנשיא וגו'. ובב"ר בפר"ב דריש מהכא דגבעוני אינו מתרפא לעתיד לבא מדכתיב והעובד העיר וגו' ואיתא להא ואיתא להא ומדאפקיה בלשון עובד דרוש ביה נמי גבעוני או שמא פליגי: