תוספות על עבודה זרה ל״ב ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

תוספות על עבודה זרה ל״ב ע״ב:ה׳ » « תוספות על עבודה זרה ל״ג ע״א:ג׳

1 עבודה זרה פתח ↗

הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת — אֲסוּרִין לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם. אָמַר שְׁמוּאֵל: גּוֹי הַהוֹלֵךְ לַתַּרְפּוּת, בַּהֲלִיכָה — אָסוּר, דְּאָזֵיל וּמוֹדֵי קַמֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, בַּחֲזָרָה — מוּתָּר, מַאי דַהֲוָה הֲוָה.

2 גליון הש"ס פתח ↗

ד"ה ישראל. פי' בפ"ק בדף יב ע"ב ד"ה אבל בדף יג ע"א ד"ה מעות:

2 הפלאה שבערכין על ספר הערוך פתח ↗

תרף ב' פסחים דף כ': ודף ט"ו. בכורות דף ל"ג: תרומות פרק ח' משנה ח' חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום התורף יניחנה במקום המוצנע. פירוש מקום מבוזה שאינו מוצנע. נדה דף נ"ז: הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה טמאה. פירוש מבית ערוה ולמטה טמאה שחזקתו מן המקור בא. נדרים דף כ'. כל המסתכל בעקיבה של אשה וכו' אמר ריש לקיש עקיבה דקתני מקום התורף שהוא מכוון כנגד העקב. פירוש כשהיא יושבת ולשון יוני הוא ובלע"ז נמי לדבר שאינו הגון קורין תורפ"י. שבת דף ס"ד: ובברכות דף כ"ד. כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאלו מסתכל במקום התורף. עבודה זרה דף כ"ט: ההולכין לתרפות אסור לשאת ולתת עמהן. פירוש אלילים קרי לה תרפות לשון גנאי כמו חורפה של אשה מקום הטנופת. לעג וקלס תרגומו ממקנותא ותרפותא עכ"ל. וז"ל תוס' דף ל"ב: ההולך לתרפות פירש ה"ר שמעיה מקום טנופת כמו בית התורפה ובירושלמי פירש לשון תרפים עכ"ל:שם ברייתא דרבי אליעזר בפרק ל"ו ומה הן התרפים דברו און שוחטין אדם בכור ומולקין את ראשו ומולחין אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ של זהב שם רוח טומאה ומניחין אותו תחת ראשו ונותנו אותו בקיר ומדליקין לפניו נרות ומשתחוין לפניו ולכן היה מדבר עמהם ומניין שמדברים שנאמר כי התרפים דברו און לפיכך גנבתם רחל שלא יגידו ללבן שברח יעקב ועוד להכרית אלילים מבית אביה עכ"ל. כל הענין הזה נמצא ג"כ בתרגום יונתן בראשית ל"א פסוק י"ט. ושמעתי מפי אחותי המלומדת מופלגת מאוד ביראה וחכמה מרת קרינדל תחי' הרבנית בק"ק פיורדא. זה הדבר אשר אמרה רחל לאביה לא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי לפי מה דאיתא בסנהדרין דף ס"ז. מכשפה אחד האיש ואחד האשה א"כ מה תלמוד לומר מכשפה מפני שרוב נשים מצויות בכשפים נמצא כי התרפים שהיו מעשה כשפים עליהן אמרה דרך נשים לי באמת שרוב נשים מצויות. ואמרתי לאחותי חכמה את כי חכמתה עמדה לה שכיוונה אל הדבר שראיתי נדפם אח"כ בשם גדול אחד. עוד שמעתי על דרך דאיתא בשבת דף פ"ב. שעבודה זרה מטמאה במשא כנדה לכן אמרה כי דרך נשים לי ומתרגמינן אורח נשין. וזה מכוון מה שכתב כאן ועוד להכרית אלילים מבית אביה:

1 עובד כוכבים ההולך לתרפות - תנינא במתניתין והפסיק באמצע הדברים בהנאה משום דדמי לבשר הנכנס:

2 ההולך לתרפות - פי' הר"ר שמעיה מקום טנופות כמו בית התורפה ובירושלמי פי' לשון תרפים:

2 פסקי תוספות פתח ↗

קדירות של חרס וכוסות עץ ישנים משתמשין בהן על ידי שיכשוך וכן נודות עובד כוכבים של עור משכשכן ואפילו הן ישנים כיון שאינן מזופפין ואפי' נזפפו אם הסיר הזפת אבל מזופפין אפי' הן חדשים אסורין וצריך עירוי או הגעלה ואם רואה הישראל שהן צהובות והזפת מצוחצח מאד מותרין ע"י שיכשוך כלי עץ קני"ש אם היה בן יין משקה טופח ונגע בהן העובד כוכבים אסורין ובעי עירוי או להסיר הזפת ומיהו בדיעבד מותר בשיכשוך וכן ישנים ומזופפין אסורין ובדיעבד אם נתנו בהן יין יש להתיר כשרואה שהן שיעי בלא פילי אם שיכשכן קודם שנתן בהן יין ודרדורי עובדי כוכבים של עץ בעו הגעלה או עירוי ואפילו אינן זפותין: ד"ה כך היא:

תוספות על עבודה זרה ל״ב ע״ב:ה׳ » « תוספות על עבודה זרה ל״ג ע״א:ג׳