תוספות ישנים על כריתות ט׳ א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות ישנים על כריתות ט׳ ע״א:ט׳ תוספות ישנים על כריתות ט׳ ע״א:י״ג »

11 תָּנוּ רַבָּנַן: גֵּר בִּזְמַן הַזֶּה – צָרִיךְ שֶׁיַּפְרִישׁ רוֹבַע לְקִינּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּבָר נִמְנָה עָלָיו עָלֶיהָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּבִטְּלָהּ, מִפְּנֵי הַתַּקָּלָה. אָמַר רַב אִידִי בַּר גֵּרְשׁוֹם אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

פירוש תוספות ישנים על כריתות ט׳ א:י״א

11 צריך שיפריש רובע כו' - לא דמי לזבה ויולדת דלא מפרשי משום דקרבן שלהם להכשירן בקדשים אבל גר מביא קרבן להתירו בקהל:

12 הלכה כר"ש - דאמר גר ועבד ואמה התושבים עושין מלאכה לעצמן כישראל בחול ודוקא לעצמן ולא לאחרים:

« תוספות ישנים על כריתות ט׳ ע״א:ט׳ תוספות ישנים על כריתות ט׳ ע״א:י״ג »