תוספות שאנץ על סוטה ל״ט ב

מהדורה: מהדורת ווילנא

« תוספות שאנץ על סוטה ל״ט ע״א תוספות שאנץ על סוטה מ״ג ע״ב »

1 סוטה פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לָכוֹף קִישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיַּחְזִרוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת ״כֹּהֲנִים״ עַד שֶׁיִּכְלֶה ״אָמֵן״ מִפִּי הַצִּבּוּר,

2 סוטה פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לְהַפְשִׁיט אֶת הַתֵּיבָה בַּצִּבּוּר, מִפְּנֵי כְּבוֹד צִבּוּר.

1 אין הכהנים רשאין לכוף קשרי אצבעותיהם. פ"ה שכופפין אותן וכו'. עד שיכלה אמן מפי הצבור:

2 אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור. פ"ה שהיה דרכם להביא ספר תורה מבית אחר שמשתמר לבית הכנסת ופורסין בגדים נאים סביב התיבה ומניחין אותה בתוכה וכשיוצאין משם ונוטלין ספר תורה להוליכו לבית המשתמר לא יפשיטו הבגדים בפני הצבור שטורח הצבור לעכב שם עם ספר תורה אלא מוליך ספר תורה והעם יוצאין אחריו ואחר כך בא ומפשיט התיבה:

« תוספות שאנץ על סוטה ל״ט ע״א תוספות שאנץ על סוטה מ״ג ע״ב »