תוספות רי"ד על נדרים ט״ו א

1 ואי דלא יהיב שיעורא מי שבקינן לי' עד דעבד איסור בל יחל כו' פי' וכי צריך להמתין בכל מה שיכול שנא לישן כדי לקיים נדרו וסופו שיישין ויבא לידי בל יחל ושמעי' מינה שאם רוצה לישן לאלתר אין מניחין אותו עד שיכול לסבול והאמר ר' יוחנן שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר פי' מלקין אותו מפני שעשה שבועת שוא וישן לאלתר ולא מצריכי' לי' לדחוקי נפש' משינ ה בכל מה שיכול אלא מתירין לו לישן לאלתר מפני שאין זו שבועה שחייב לקיימה כיון שא"א לו לקיימה וה"נ אין זה נדר המחויב לקיימו כיון שא"א לו ומותר לישן לאלתר ואמאי קתני הרי זה בבל ייחל דמשמע סופו לבא לידי בל יחל ומשמע שאסור לו לישן מיד כ"א לאחר זמן שלא יוכל לעצור עיניו יותר ואע"פ שבשבועה לוקח משום שבועת שוא הכא אינו לוקה שהרי לא נשבע בשם ולמה ילקה אלא אינו נדר כלל וכאלו לא אמר כלום דמי:

2 ואלא דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום מאי בל ייחל דברו איכא פי' מה איסור יש בשינת היום שנאמר אל יישן שמא יישן למחר ויבוא לידי בל ייחל דברו והא אמרת כי לא זהיר בתנאי' באיסורי' מוזהר זהיר אלא דאמר קונם עיני בשנית היום אם אישן למחר דאי ניים היום וישן למחר קאי בבל ייחל למפרע אלמא איתא דניים ואין להעמידה כגון שאמר קונם שאני ישן ותו לא דא"כ ליתני אסור ואנן ידעי' דאיסורו ודאי משום בל ייחל הוא כדקתני בכל דוכתא אסור ומדקתני בל ייחל ש"מ לאו בהכי מיירי אלא למימר דקאי בבל ייחל למפרע: