תוספות רי"ד על ביצה כ״ה

מהדורה: תוספות רי״ד

« תוספות רי"ד על ביצה כ״ד ע״א תוספות רי"ד על ביצה כ״ו ע״ב »

1 ביצה פתח ↗

וְלָא בָּעֲיָא זִמּוּן? וְהָתַנְיָא: חַיָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּפַרְדֵּס — צְרִיכָה לְזַמֵּן, וְצִפּוֹר דְּרוֹר — צָרִיךְ לִקְשׁוֹר בִּכְנָפֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְחַלֵּף בְּאִמָּהּ. וְזוֹ עֵדוּת שֶׁהֵעִידוּ מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. תְּיוּבְתָּא.

2 ביצה פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּעוֹלָה, וְהוּא הַדִּין לְקַצָּבִים. מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ.

3 ביצה פתח ↗

מַתְנִי׳ בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵרֵד מוּמְחֶה וְיִרְאֶה,

1 וצפור דרור צריך לקשר בכנפיהם בפרק אלו טריפות אמרי' דצפור דרור שכריסה לבינה היא טהורה: אלא כדי שיאכל ממנה כזית צלי בפרק אלו עוברין אמרי' כדי שיכול לאכול ואע"ג דלא אכל ר"ע אומר אפי' כזית חי מבית טביחתה פי' גם ת"ק מודה בזה דכזית מבית טביחתה בעי' ולא פליגי אלא בצלי דת"ק סבר דוקא צלי אבל אכל חי לא שאין דרך בני אדם לאכול בשר חי ור"ע מתיר אפי' חי ודוקא לשחוט התירו לו שלא יפסיד בהמתו משום דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה ונמצאת שחיטתו לצורך יו"ט אבל להפשיט נראה לי שלא התירו לו להפשיט ביו"ט לצורך חול וסיפ' דקתני שוחטה בשדה דמשמע שמפשיטה ומביאה בידו איברים איברים לאו ארישא קיימא אלא מילתא באנפי נפשא וכגון ששוחטה לצורך יו"ט:

2 מיכן למדה תורה דרך ארץ כמו שמצינו בעולת העוף שמקריב אותה עם הנוצה כך יצוה גם בעולות בהמה א"נ ימלגו אותה ויסירו צמרה ויקריבנה בעורה ולמה צוה להפשיט אלא משום חשש טריפה:

3 בכור שנפל לבור וכו' פי' המורה דבכור בעל מום מיירי שלא הראהו לחכם מבעוד יום ואינו נראה לי דהא מייתי לה להא מתניתין בפ' כירה ואמרי' עלה מי יימר דנפל ביה מומא ואי בבכור בעל מום מיירי הא קים לי' דנפל בי' מומא הילכך מה שפרשתי התם במהדורא תנינא נראה לי דבכור תם שנפל מערב יו"ט מיירי דמספקא לן אי נפל בי' מומא אי לא:

1 פסחים פתח ↗

אֵיתִיבֵיהּ: בְּהֵמָה הַמְסוּכֶּנֶת, לֹא יִשְׁחוֹט אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכוֹל הֵימֶנָּה כְּזַיִת צָלִי מִבְּעוֹד יוֹם. ״יָכוֹל לֶאֱכוֹל״ — אַף עַל גַּב דְּלָא בָּעֵי לְמֵיכַל. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמְרִי ״הוֹאִיל״: ״הוֹאִיל וְאִי בָּעֵי לְמֵיכַל מָצֵי אָכֵיל״ — מִשּׁוּם הָכִי יִשְׁחוֹט. אֶלָּא לְדִידָךְ, דְּאָמְרַתְּ לָא אָמְרִינַן ״הוֹאִיל״, אַמַּאי יִשְׁחוֹט?

« תוספות רי"ד על ביצה כ״ד ע״א תוספות רי"ד על ביצה כ״ו ע״ב »