תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדה ה׳:ג׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה נדה ה׳:ג׳
3 תִּינוֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד, מִטַּמְּאָה בְנִדָּה. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים, מִטַּמְּאָה בְזִיבָה. תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד, מִטַּמֵּא בְזִיבָה, וּמִטַּמֵּא בִנְגָעִים, וּמִטַּמֵּא בִטְמֵא מֵת, וְזוֹקֵק לְיִבּוּם, וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, וּמַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה, וְנוֹחֵל וּמַנְחִיל. וְהַהוֹרְגוֹ, חַיָּב. וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכָל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם:
פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדה ה׳:ג׳
3 אות כב תי"ט ד"ה תינוקת. דילפינן מקרא. באמת ל"צ קרא לזה כיון דילפינן מקרא דואשה כי תזוב דמטמאה בזיבה ממילא מטמאת בנדה דאין זבה בלא נדה והכי אמרינן להדיא בסוגיא דריש פירקין דלעיל ומוקי לקרא דואשה כי תהיה זבה לדרשא אחריתא:
4 אות כג הר"ב ד"ה ומאכיל בתרומה. בו ביום שנולד. ומשכחת ביוצא דופן לת"ק דריש פרקין דאינה טמאה לידה: