תורה תמימה על התורה, ויקרא כ׳

1

איש איש. מה ת"ל איש איש, לרבות את הנכרים שמוזהרין על ע"ז כישראל . חגיגה י"א ב'

2

אשר יתן מזרעו למולך. נתבאר לעיל ס"פ אחרי י"ח כ"א.

3

עם הארץ ירגמהו. מלמד שאם אין כח ב"ד יפה, עם הארץ מסייעים להרגו . תו"כ

1

באיש ההוא. ההוא ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה . שם

2

כי מזרעו. מה ת"ל, שיכול לפי שנאמר פ' שופטים לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, אין לי אלא בנו ובתו, בן בנו ובן בתו מניין, ת"ל כי מזרעו נתן . סנהדרין ס"ד ב'

1

ואם העלם יעלימו. תניא, מניין שאם העלימו בדבר אחד סוף שיעלימו בדברים הרבה, ושאם העלימו בב"ד אחד סוף שיעלימו בבתי דינין הרבה עד סנהדרי גדולה, ת"ל ואם העלם יעלימו . תו"כ

2

בתתו מזרעו. אין לי אלא זרע כשר, זרע פסול מניין, ת"ל בתתו מזרעו מכל מקום . סנהדרין ס"ד ב'

1

ובמשפחתו. תניא, אמר ר' שמעון, אם הוא חטא משפחתו מה חטאה, אלא לומר לך, אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסים ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים, מפני שמחפין עליו . שבועות ל"ט א'

2

ובמשפחתו. תני, משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות, וכי מה ענין זה לזה, לפי שנאמר ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם וגו' ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו . ירושלמי סוטה פ"ט הי"ב

3

והכרתי. תניא, ר' נחוניא בן הקנה היה עושה את יוהכ"פ כשבת לתשלומין , מאי טעמא, אמר רבא, אמר קרא, ואם העלם יעלימו וגו' ושמתי אני את פני באיש ההוא והכרתי אותו, אמרה תורה, כרת שלי כמיתה שלכם, מה מיתה שלכם פטור מן התשלומין, אף כרת שלי פטור מן התשלומין . כתובות ל' ב'

4

והכרתי אותו. תניא, רבי אומר, מה ת"ל אותו, לפי שנאמר ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו, יכול כל המשפחה בכרת, ת"ל והכרתי אותו, אותו בכרת ולא כל המשפחה בכרת . שבועות ל"ט א'

5

לזנות אחריהם. לרבות שאר עבודת כוכבים בכרת . תו"כ

1

והתקדשתם. עיין לעיל בפ' שמיני בפסוק והתקדשתם י"א מ"ד ומה שכתבנו שם.

1

איש איש. ת"ר, איש, מה ת"ל איש איש, לרבות בת וטומטום ואנדרוגינוס . סנהדרין ס"ו א'

2

את אביו ואת אמו. אין לי אלא אביו ואמו, אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין, א"ר יונתן, כל מקום שנאמר את ואת משמע שניהם כאחד ומשמע אחד בפני עצמו עד שיפרט לך הכתוב יחדיו . שם שם

3

את אביו ואת אמו. את אביו ולא את אבי אביו, את אמו ולא את אבי אמו . תו"כ

4

את אביו ואת אמו. אביו ודאי, אמו ודאית, ולא הספק . שם

5

מות יומת. בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה, נאמר כאן דמיו בו ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם פ' כ"ז, מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה . סנהדרין ס"ו א'

6

אביו ואמו קלל. ת"ר, יכול הואיל וחייב במכה וחייב במקלל, מה מכה אינו חייב אלא מחיים אף מקלל לא יהיה חייב אלא מחיים, ת"ל אביו ואמו קלל אפי' לאחר מיתה . סנהדרין פ"ה ב'

1

ואיש וגו'. ת"ר איש – פרט לקטן , אשר ינאף את אשת איש – פרט לאשת קטן . שם נ"ב ב'

2

את אשת רעהו. פרט לאשת אחרים . שם שם

3

מות יומת. בחנק, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה, אמרת, נאמרה מיתה בידי שמים ונאמרה מיתה בידי אדם, מה מיתה בידי שמים אין בה רושם, אף מיתה שבידי אדם מיתה שאין בה רושם ואיזו היא – זו חנק . שם שם

1

מות יומתו. בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה, אמרת, נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם פ' י"ז מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה . סנהדרין נ"ד א'

1

ואיש וגו'. ת"ר, איש – פרט לקטן, אשר ישכב את זכר – בין גדול ובין קטן , משכבי אשה, מגיד הכתוב ששתי משכבות באשה , אמר ר' ישמעאל, הרי זה בא ללמד ונמצא למד . שם שם

2

משכבי אשה. נתבאר לעיל ס"פ אחרי.

1

את אשה ואת אמה. אין לי אלא אשה ואמה, בת אשה ובת בתה ובת בנה מניין, נאמר כאן זמה היא ונאמר להלן ס"פ אחרי זמה היא, מה להלן בתה ובת בתה ובת בנה, אף כאן בתה ובת בתה ובת בנה . סנהדרין ע"ה א'

2

זמה היא. מניין לעשות זכרים כנקבות , נאמר כאן זמה ונאמר להלן ס"פ אחרי זמה, מה להלן זכרים כנקבות אף כאן זכרים כנקבות . שם שם

3

זמה היא. ת"ר, מניין לעשות למטה כלמעלה , נאמר כאן זמה ונאמר להלן ס"פ אחרי זמה מה להלן למטה כלמעלה אף כאן למטה כלמעלה . סנהדרין ע"ה א'

4

אותו ואתהן. ת"ר, אותו ואתהן – אותו ואת שתיהן, בזמן שהן שתיהן, לפיכך חמותו לאחר מיתת אשתו איסורא בעלמא, דברי ר' עקיבא . שם ע"ו ב'

1

ואיש וגו'. תניא, ואיש – להוציא את הקטן, אשר יתן שכבתו בבהמה – בין גדולה בין קטנה . שם נ"ד ב'

1

מות יומת. בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה, נאמר כאן תהרגו ונאמר במסית כי הרג תהרגנו פ' ראה, מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה . שם שם

2

ואת הבהמה תהרגו. הרובע והנרבע נדונים בעשרים ושלשה דיינים, שנאמר פ' ט"ז והרגת את האשה ואת הבהמה, ואומר ואת הבהמה תהרגו . סנהדרין ב' א'

3

ואת הבהמה תהרגו. אם אדם חטא בהמה מה חטאה, אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב תסקל. דבר אחר, כדי שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה . שם נ"ד ב'

4

מות יומתו. בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה הרי אתה דן, נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם פ' כ"ז, מה אוב וידעוני בסקילה אף כאן בסקילה . ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ז

1

אשר יקח את אחותו וגו' ונכרתו. תניא, אחותו בכלל כל העריות היתה, ולמה יצאה, לדונה בכרת, לחלק על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו . כריתות ב' ב'

2

וראה את ערותה. אמר עולא, מניין להתראה מן התורה, שנאמר ואיש אשר יקח את אחותו וראה את ערותה, אטו בראיה תליא מילתא, אלא עד שיראוהו טעמו של דבר ואם אינו ענין לכרת תנהו ענין למלקות . סנהדרין מ' ב'

3

חסד הוא. מהו חסד הוא, אמר ר' אבין, שלא תאמר הא קין נשא אחותו והבל נשא אחותו, אלא חסד הוא שעשיתי עם הראשונים שיבנה עולם מהם, שנאמר תהילים פ״ט:ג׳ כי אמרתי עולם חסד יבנה . ירושלמי יבמות פי"א ה"א

4

ערות אחותו גלה. מה ת"ל, והא אם ענש על בת אביו שאינה בת אמו ובת אמו שאינה בת אביו, בת אביו ובת אמו לא כש"כ, אלא הא למדת שאין עונשין מן הדין . מכות ה' ב'

1

ואיש. להוציא את הקטן תו"כ

2

אשה דוה. אין דוה אלא נדה, שנאמר ס"פ מצורע והדוה בנדתה . שם

3

אשה דוה וגו'. מלמד שאין האשה טמאה נדה עד שיצא מדוה דרך ערותה . נדה מ"א ב'

4

את מקורה הערה. אמר עולא, מניין להעראה מן התורה, שנאמר ואיש אשר ישכב וגו', את מקורה הערה, מכאן להעראה מן התורה . יבמות נ"ד א'

1

אחות אמך וגו'. אחות אמך בין מן האב בין מן האם, ואחות אביך בין מן האב בין מן האם . שם שם ב'

2

כי את שארו הערה. אמר ליה רבינא לרבא, המערה בבהמה מהו, אמר ליה כתיב כי את שארו הערה, אם אינו ענין להעראה דכתיבא גבי אחות אביו ואחות אמו דלא צריכא, תנהו ענין להעראה דבהמה . סנהדרין נ"ה א'

1

את דודתו. מן האב ולא מן האם, מאי טעמא, אתיא דודו דודו, כתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם פ' בהר או דודו או בן דודו יגאלנו, מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם . יבמות נ"ד ב'

2

ערירים ימותו. רבה רמי כתוב ערירים ימותו וכתיב פ' כ"א ערירים יהיו, הא כיצד, יש לו בנים קוברן, אין לו בנים הולך ערירי . שם פ"ה א'

1

אשר יקח את אשת אחיו. באשת אחיו מאביו הכתוב מדבר, או אינו אלא אפילו באשת אחיו מאמו, ת"ל נדה היא וכי אשת אחיו נדה היא, אלא בנדה, מה נדה יש לה איסור ויש לה היתר, אף אשת אח שיש לה איסור ויש לה היתר, ואיזו זו – זו אשת אחיו מאביו . תו"כ

2

נדה היא. וכי אשת אחיו נדה היא, אלא כנדה, מה נדה אע"פ שיש לה היתר לאחר מכאן אפ"ה בשעת איסורא בכרת, אף אשת אחיו אע"פ שיש לה היתר לאחר מכאן ביבום אפ"ה בחיי בעלה בכרת . יבמות נ"ד ב'

1

ואקוץ בם. כאדם שהוא קץ במזונו . תו"כ

1

והבדלתם וגו'. תנא ר' יוסי ב"ר חנינא קמיה דר' יוחנן, והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא, פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה, לומר לך, מה טומאה בכעדשה אף אכילה בכעדשה . מעילה ט"ז ב'

2

והבדלתם וגו'. בין הבהמה הטהורה לטמאה, בין טהורה לך לטמאה לך, בין נשחט רובו של קנה ובין נשחט חציו . תו"כ

1

ואבדל אתכם וגו'. תניא, ר' אלעזר בן עזריה אומר, מניין שלא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי אפשי לבא על הערוה, אבל אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך, ת"ל ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי . תו"כ

1

ואיש או אשה. אין לי אלא איש ואשה, טומטום ואנדרוגינוס מניין, ת"ל או אשה . שם

2

דמיהם בם. זה בנין אב. כל דמיהם בם האמור בתורה – מיתתו בסקילה . תו"כ