7
אם לא ימצא הגנב. ת"ר, אם לא ימצא הגנב, בטוען טענת גנב הכתוב מדבר, והכי קאמר, אם לא ימצא כמו שאמר אלא הוא עצמו גנבו ישלם שנים . ב"ק ס"ג ב׳
8
אם לא ימצא הגנב. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' מאי טעמא דמקשינן אם לא ימצא הגנב לאם ימצא הגנב . שם ק"ו ב'
9
אם לא ימצא הגנב. יכול אם נמצא הגנב ואין לו לשלם יאמר לו לשומר השבע לי שלא נתת עיניך בה לגזלה, ת"ל אם לא ימצא הגנב, הא אם נמצא – פטור . ירושלמי שבועות פ"ח ה"א
10
הגנב. הגנב למה לי – למעוטי טענת אבד שאינו משלם כפל . ב"ק ס"ג ב'
11
ונקרב בעל הבית. ונקרב לשבועה, או אינו אלא לדין נאמר כאן אם לא שלח ידו ונאמר להלן פ' י׳ שבועת ה׳ תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו, מה להלן שבועה אף כאן שבועה . שם שם
12
אל האלהים. דיני ממונות בשלשה, מנלן, דת"ר, ונקרב בעל הבית אל האלהים, הרי כאן אחד, עד האלהים יבא דבר שניהם פ׳ ח' הרי כאן שנים, אשר ירשיעון אלהים שם הרי כאן שלשה . סנהדרין ג׳ ב׳
13
אל האלהים. מכאן דאלהים נקראו דיינים . שם נ"ו ב׳
14
אל האלהים. שומע אני לשאול באורים ותומים, ת"ל פ׳ ח׳ אשר ירשיעון אלהים, לא אמרתי אלא באלהים שהם מרשיעים . מכילתא
15
אם לא שלח ידו. אמר רב ששת, הטוען טענת גנב בפקדון כיון ששלח בו יד פטור , מאי טעמא, הכי קאמר רחמנא, ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו, הא שלח ידו פטור . ב"ק ק"ז ב׳
16
אם לא שלח ידו. החושב לשלוח יד בפקדון אינו חייב עד שישלח בו יד, שנאמר אם לא שלה ידו . ב"מ מ"ג ב׳