מקור אסתר ד׳:ג׳
3 וּבְכׇל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים׃
פירוש תורה תמימה על אסתר ד׳:ג׳
3 אבל גדול. וכי יש אבל גדול ואבל קטן , אלא לפי שבנוהג שבעולם כל האבלים אבלן מתמעט והולך עד י"ב חודש, אבל זה דהמן, כל מה שהולך הוא מתגבר, שכל יום היוצא היו אומרים כבר יצא יום אחד מחיינו, לכך נאסר אבל גדול . מ"ר
4 אבל גדול. ד"א, אבל גדול, לפי שבאבל דעלמא כשמת לו בן אומרים לו יחיה בנך האחר, ואם לא היה לו אחר אומרים לו הארך ימיך אתה, אבל כאן – הכל לקוחים למיתה . שם