תורה תמימה על קהלת ח׳

1 מי כהחכם וגו׳. א"ר המנונא, מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו, חזקיהו אמר ליתי ישעיה לגבאי, דהכי אשכחן באליהו דאזיל לגבי אחאב, ישעיהו אמר ליתי חזקיהו לגבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע, מה עשה הקב"ה, נחלה חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה . ברכות י' א׳

2 מי כהחכם וגו׳. תניא, בשעה שמת משה היה מוטל בכנפי השכינה והקב"ה אומר מי כהחכם ומי יודע פשר דבר . סוטה י"ג ב'

3 מי כהחכם וגו'. ד"א מי כהחכם – זה הקב"ה דכתיב ביה איוב ט׳:ד׳ חכם לבב, יודע פשר דבר – שפירש את התורה למשה , חכמת אדם תאיר פניו – א"ר שמעון, גדול כח הנביאים שהם מדמין את הצורה ליוצרה , ועוז פניו ישונא – שהיא משתנה ממדת הדין למדת הרחמים על ישראל. מ"ר

4 מי כהחכם וגו׳. דבר אחר מי כהחכם – זה אדם הראשון דכתיב ביה יחזקאל כ״ח:י״ב אתה חותם תכנית , ומי יודע פשר דבר – שפירש שמות לכל , חכמת אדם תאיר פניו – יופיו תאיר פניו , ועוז פניו ישונא – כשטרדו הקב"ה מגן עדן. שם

5 מי כהחכם וגו׳. ד"א מי כהחכם אלו ישראל דכתיב בהו עם חכם ונבון, ומי יודע פשר דבר שהיו יודעין לדרוש את התורה במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא, ועוז פניו ישונא – שכשעמדו על הר סיני ואמרו נעשה ונשמע ניתן עליהם מזיו השכינה, וכשחטאו נשתנו פניהם , ואף הקב"ה שינה עליהם את הדברים ואמר תהלים פ"ב אכן כאדם תמותון . שם

6 מי כהחכם וגו׳. דבר אחר מי כהחכם זה תלמיד חכם, ומי יודע פשר דבר – שיודע לפרש משנתו , חכמת אדם תאיר פניו – בשעה שהוא נשאל ומשיב, ועוז פניו ישונא – בשעה שהיא נשאל ואינו יודע להשיב. שם

7 מי כהחכם וגו׳. דבר אחר מי כהחכם – זה משה, דכתיב משלי כ״א:כ״ב עיר גבורים עלה חכם , ומי יודע פשר דבר – שפירש את התורה לישראל , ועוז פניו ישונא – בשעה ששאל מאת הקב"ה ולא השיבו . שם

8 ועז פניו ישנא. אמר רב נחמן בר יצחק, כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לשנאתו, שנאמר ועוז פניו ישֻנא אל תקרא ישונא אלא ישָנא . תענית ז' ?'

1 אני פי מלך וגו׳. דבר זה אמרו חנניה מישאל ועזריה לנבוכדנצר, אני פי מלך שמור, פי מלך מלכי המלכים הקב"ה שאמר אנכי ה׳ אלהיך, ועל דברת שבועת אלהים – על דברת – לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, שבועת אלהים – לא תשא את שם ה׳ אלהיך לשוא . ירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ה

1 אל תעמד בדבר רע. כדתניא, הפותח בתורה פותח בדבר טוב והחיתם חותם בדבר טוב, וכן הקורא בברכות בתורה קורא ומפסיק, אבל הקורא בקללות אינו מפסיק אלא קורא את כולן . מ"ר

1 דבר מלך שלטון. א"ר חנינא, כל העושה מצוה כמאמרה, אפילו הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה, שנאמר באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וסמיך ליה שומר מצוה לא ידע דבר רע . שבת ס"ג א׳

2 דבר מלך שלטון. אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, כתבת בתורתך לא תקום ולא תטור, איך זה כתיב אל קנא ונוקם ה׳, אמר להו, נוקם אני לעובדי כוכבים, דכתיב נקום נקמת בני ישראל, לקיים מה שנאמר באשר דבר מלך שלטון . מ"ר

1 שומר מצוה וגו'. א"ר חנינא בר אידי, כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע . שבת ס"ג א׳

2 שומר מצוה וגו'. שומר מצוה לא ידע דבר רע – זו אסתר, שהיתה עסוקה ביום גזירתו של המן במצות בעור חמץ , ועת ומשפט ידע לב חכם – זה מרדכי, דכתיב ומרדכי ידע את כל אשר נעשה . מ"ר

1 לכל חפץ וגו'. לכל חפץ יש עת ולכל עת יש חפץ, לפי שבעולם הזה כל מה שחפץ אדם לעשות עושה, אבל בעולם הבא עתיד לתת דין וחשבון . שם

1 אין אדם שליט ברוח. רבנן אמרי, אין אדם שליט ברוח של מלאך המות לכלותו ממנו, ומניין שהמלאכים נקראו רוחות, שנאמר תהילים ק״ד:ד׳ עושה מלאכיו רוחות . שם

2 אין אדם שליט ברוח. רבי נחמיה אומר, אין נביא של ישראל שליט ברוחו של הקב"ה לכלותו ממנו , שנאמר ירמיהו כ׳:ט׳ ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו ונלאיתי כלכל לא אוכל . מ"ר

3 אין אדם שליט ברוח. רבי אליעזר בן יעקב אומר אין אדם שליט ברוחן של גליות לכלותן ממנו . שם

4 אין אדם שליט ברוח. יש אומרים אין אדם שליט ברוח – ברוח עצמו לכלותו ממנו . שם

5 ואין שלטון ביום המות. רבנן אמרי, אין אדם שליט לומר למלאך המות המתין לי עד שאחשוב חשבנותי ואחר כך אני בא. שם

6 ואין שלטון ביום המות. רבי נחמיה אומר, ואין שלטון ביום המות – דכתיב ירמיהו ט״ו:ב׳ אשר למות למות ואשר לחרב לחרב וגו' . שם

7 ואין שלטון ביום המות. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ואין שלטון ביום המות, שנאמר תהילים י״ח:ו׳ קדמוני מוקשי מות . שם

8 ואין שלטון ביום המות. אמר ר׳ לוי, קרוב לנ"ב פעמים כתיב והמלך דוד, וכיון שנטה למות כתיב ויקרבו ימי דוד למות, מאי טעמא, משום ואין שלטון ביום המות . שם

9 ואין שלטון ביום המות. אמר ר׳ לוי, שתי חצוצרות שהיו בימי משה נגנזו, מנלן, דכתיב פ׳ בהעלותך ותקעו בהן ונועדו אליך , וכתיב פ' וילך הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם, והחצוצרות היכן הם , אלא שנגנזו בימי משה, מאי טעמא, אמר הקב"ה, הוא מת ובניו יהיו תוקעין לפניו בהם, והלא אין שלטון ביום המות . שם

10 ואין משלחת במלחמה. אין אדם יכול לומר הרי בני או עבדי או בן ביתי תחתי . שם

11 ואין משלחת במלחמה. רבי נחמיה אומר, אין משלחת במלחמה, דכתיב ירמיה ט"ו שלח מעל פני ויצאו . מ"ר

12 ואין משלחת במלחמה. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ואין משלחת במלחמה דכתיב תהלים ע"ח משלחת מלאכי רעים . שם

13 ולא ימלט וגו׳. ולא ימלט רשע את בעליו – אין אדם יכול לתת לפניו פסק דין ואין אדם יכול לומר לפניו, כתוב לי פסק דיני . שם

14 ולא ימלט וגו׳. רבי יצחק אומר, לפי שהיו ליצנים שבדורו של ירמיהו ממללין בפיהם ומפריזין באצבעותיהם ואומרים החזון אשר הוא חוזה וגו׳ , אמר להם נביא לישראל, חייכם, כי בימיכם בית המרי . שם

15 ולא ימלט וגו'. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ולא ימלט רשע את בעליו – אלו עשו תשובה, פשרו . מ"ר

1 עת אשר שלט וגו'. עת אשר שלט האדם באדם לרע לו – עת היא לרע לו לשולט ועת היא לרע לו לנשלט . שם

2 שלט האדם באדם. א"ר אלעזר, אין לך שהוא מתחייב ע"י אדם זה אלא אדם כיוצא בו, שנאמר עת אשר שלט האדם באדם . שם

1 רשעים קברים. באיזו רשעים איירי, א"ר לוי איוב ט״ו:כ׳ כל ימי רשע הוא מתחולל – מת וחלל, כמש"נ יחזקאל כ״א:ל׳ ואתה חלל רשע . שם

2 רשעים קברים. דבר אחר רשעים קבורים – בגרים איירי, שהם באים ועושים תשובה , וממקום קדוש יהלכו – על ידי שהלכו במקום קדוש – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, וישתכחו בעיר – וישתכחו מעשים רעים אשר כן עשו, וישתבחו במעשיהם הטובים אשר עשו בעיר , גם זה הבל – שאין הבריות באין ומתקדשין לתחת כנפי השכינה . שם

3 רשעים קברים וגו'. תני, בשעה שבא טיטוס לביהמ"ק נטל את הפרכת ועשאו כמין גרגותני והביא כל כלים שבמקדש והניחן בה והשיבן בספינה לילך להשתבח בעירו, שנאמר ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו, אל תקרא קבורים אלא קבוצים ואל תקרא וישתכרו אלא וישתברו , ואיכא דאמרי קבורים ממש, דאפילו מילי דמטמרן איגליא להון . גיטין נ"ו ב'

1 על כן מלא וגו׳. מרו אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע – ע"י שאדם חוטא ואין מדת הדין פוגעת בו, על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע – שהם חושבים שבגדולה באים ובגדולה יוצאים . מ"ר

1 אשר איננו ירא. א"ר אלעזר, כל תלמיד חכם שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח, וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים, מורא זו איני יודע מהו, נאמר כאן איננו ירא מלפני, ונאמר התם מפני שיבה תקום ויראת מאלהיך הרי מורא זו קימה . קדושין ל"ג ב'

1 אשר יש צדיקים וגו'. אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עוה"ז בעוה"ז, ואוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עוה"ז בעוה"ז . הוריות י׳ ב׳

1 ושבחתי אני את השמחה. זו שמחה של מצוה . שבת ל׳ ב'

2 לאכל ולשתות. וסמיך ליה והוא ילונו בעמלו ימי חייו, בעמלו – בעולמו, בעולם הזה , ימי חייו – לקבר, וכי יש מאכל ומשתה בקבר שמלוין את האדם לקברו, אלא אלו תורה ומעשים טובים שעושה האדם . מ"ר

1 שנה בעיניו איננו רואה. אינו רואה יום המיתה ואינו עושה תשובה . שם

1 לבקש ולא ימצא. א"ר חייא בר אבא, הרבה שאלו לעשות ולעמוד על דברי תורה ולא יכלו מאי טעמא, בשל אשר יעמוד האדם לבקש ולא ימצא, וגם אם יאמר החכם – זה שלמה, יום שאמר יכול אני להרבות נשים ולא יטו את לבבי . שם