תולדות יעקב יוסף, צו ל״ט

1 כי חכמה מפורש אמרו בש"ס דפסחים סו: ר"ל כל המתיהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו כו'. עשיר, נאבד ממנו כמ"ש קהלת ה, יב עושר שמור לבעליו לרעתו. ועוד, דאיתא ספ"ק בפ"ק דסוטה ה., כל המתגאה אפילו רוח קימעא עוכרתו, שנאמר ישעיה נז, כ והרשעים כים נגרש כו'. אמר רב אשי כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף נפחת, שנאמר ויקרא יד, נו לשאת ולספחת ולבהרת, ואין שאת אלא גבהות, ואין ספחת אלא טפילה וכו'. ופירש רש"י עי' ד"ה נפחת נפחת מחשיבותו ונעשה פחות שבאנשים, על כן אין נשאר בחשיבותו ומדרגתו הנ"ל שהן ג' מדרגות הנ"ל. מה שאין כן לצורי שהוא ד' מדרגות, ג' הנ"ל עם ענוה, יש לו חזקה, שתשאר מוחזק בידו במדרגתו ומעלתו הרמה, כמפורש בכמה מקומות.