תולדות יעקב יוסף, צו ק״נ

1 וכן בענין ספריא, שפירש רש"י סוטה מט. ד"ה ספריא מלמדי תנוקות, לא אכשר דרי, כי מתחלה היו לומדים המלמדים עם התנוקות לשם שמים, וכמ"ש ביורה דעה סי' רמ"ו: תורה שבע"פ אסור ללמוד בשכר שנאמר דברים ד, ה ראה למדתי אתכם, מה אני בחנם וכו'. ואחר כך בדורות שאחריהם היו לומדים בשכר, שכר בטילה, וכמ"ש בסימן הנ"ל: לא מצא מי שילמדנו בחנם ילמוד בשכר וכו'. ועכ"פ היה עוסק במלאכתו בלי רמיה, וכמ"ש בספר חסידים סי' קכד, סי' שי אל יעמוד אדם עם מלמדי תנוקות פן יבטלם בדבריו וכו'. ואחר כך דלא אכשיר דרי, התחכמו, כמו שנשמע במעשה שאמר החכם אל מלמד אחד דאיפגר, מ"ט אינך עוסק במלאכת הלימוד עם התנוקות, אף שאין לך בושה מהבורא, מכל מקום איך אין לך בושה מבני אדם שיקפחו פרנסתך. והשיבו, עד שאני אטריח את עצמי עם התנוקות כל משך השנה, יותר טוב אני עושה שאני מטריח את עצמי עם בעל הבית איזה שבועות להיות נושא חן בעיניו, ושוב איני צריך טרחא בתנוקות כלל.